שמות רבה טו יא
דבר אחר, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם": הדא הוא דכתיב (שם לג, יב) "אשרי הגוי אשר ה' אלהיו": משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו, קבע בו "ראש חדשים" של גאולה:
- שבו נגאלו ישראל ממצרים,
- ובו עתידין ליגאל, שנאמר (מיכה ז, טו) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות",
- ובו נולד יצחק,
- ובו נעקד,
- ובו קיבל יעקב את הברכות,
- ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר "ראשון הוא לכם לחדשי השנה".
משל למלך שהוציא את בנו מבית האסורין, אמר: עשו אותו יום טוב כל הימים, שבו יצא בני מחשך לאור, מעול ברזל לחיים, מעבדות לחירות, ומשעבוד לגאולה. כך הוציא הקדוש ברוך הוא לישראל:
- מבית האסורין, שנאמר (תהלים סח, ז) "מוציא אסירים בכושרות";
- מחשך וצלמות, שנאמר (שם קז, יד) "ויוציאם מחשך וצלמות";
- מעול ברזל לעול תורה, מעבדות לחירות, שנאמר (דברים יד, א) "בנים אתם לה' אלהיכם";
- משעבוד לגאולה, שנאמר (ירמי' נ, לד) "גואלם חזק ה' צבאות שמו".
לכך קבע להם שמחה, שהוא נפרע מאויביהם עליהם, שנאמר (ישעי' מג, ד) "ואתן אדם תחתיך":