שמות רבה ה יח
"ויצו פרעה ביום ההוא" מלמד על הרשע שלא עכב לעשות עמהן רע וזו היתה גזירה רביעית. "והנוגשים אצים לאמר" אלו המצרים "השוטרים" אלו זקני ישראל. "לא תוסיפון לתת תבן לעם ואת מתכונת הלבנים" מכאן אתה למד שחשבון היה על כל אחד ואחד כמה לבנים יעשו ביום ולכך העביד בהן בתחלה בפה רך כדי שיעשו הלבנים בכל כחם ולראות כל יכולת שלהם ולפי מספר שעשו ביום הראשון גזרו עליהם לעשות כל הימים. "כי נרפים הם" אמר רבי שמעון בן יוחאי התחיל מחרק עליהם שיניו ואומר נרפים אתם לשון טינוף הוא ישתחקו עצמותיו קדושים הם. "על כן הם צועקים לאמר וגו' תכבד העבודה על האנשים" מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקדוש ברוך הוא גואלן לפי שהיו נוחין בשבת אמר להן פרעה "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו וגו'" אל יהו משתעשעין ואל יהו נפישין ביום השבת: