שמונה פרקים לרמב"ם ב

פרק שני - בעניני כוחות הנפשי, ובידיעת החלק אשר בו ימצאו המידות הטובות והרעות

דע, שהעבירות והמצוות התוריות, אמנם, יימצאו בשני חלקים מחלקי הנפש והם: החלק המרגיש והחלק המתעורר לבד; ובשני החלקים האלו יהיו כל העבירות והמצוות.

אמנם, החלק הזן והחלק המדמה-אין מצווה בהם ולא עבירה, שאין לדעת ולבחירה באחד משניהם מעשה כלל; ולא יוכל האדם בדעתו לבטל מעשיהם, או למעטם מפעולה אחת. הלא תראה ששני החלקים האלה, רצוני לומר: הזן והמדמה, יעשו בעת השינה הפעולה המיוחדת להם. מה שאין כן שאר כוחות הנפש.

אך החלק השכלי, יש בו מבוכה. אבל אני אומר שיש בזה הכוח גם כן מן המצווה ועברה: לפי האמונת דעת בטלה, או אמונת דעת אמיתית; אבל אין בו מעשה שיאמר עליו שם מצוה או שם עברה סתם. ולזה אמרתי למעלה, שבשני החלקים ההם ימצאו העברות והמצוות.

אמנם המעלות - הן שני מינים: מעלות המידות ומעלות השכליות. וכנגדן שני מיני פחיתות. אמנם, מעלות השכליות הן ימצאו לחלק השכלי. מהן-החכמה, והיא: ידיעת הסיבות הרחוקות והקרובות, אחר ידיעת מציאות הדבר אשר יחקרו סיבותיו; ומהן - השכל, אשר ממנו השכל העיוני, והוא הנמצא לנו בטבע, רצוני לומר: המושכלות הראשונות; וממנו - שכל נקנה, ואין זה מקומו. ומהן - זכות התבונה, וטוב ההבנה, והוא: לעמוד על הדבר ולהבינו מהרה בלא זמן, או בזמן קרוב. ופחיתות זה הכוח - הפך אלו, או שכנגדם.

אבל מעלות המידות ימצאו לחלק המתעורר לבדו; וחלק המרגיש בזה הענין אינו רק שמש לחלק המתעורר. ומעלות זה החלק רבות מאוד: כזהירות, כלומר: ירא חטא, והנדיבות והישר, והענוה, והשיפלות, וההסתפקות, והוא שקראו חכמים: עשירות, באמרם: "איזהו עשיר השמח בחלקו" (אבות ד, א). והגבורה והאמונה וזולתם. ופחיתות זה החלק-היא: לחסר מאלו, או להוסיף בהן.

אבל החלק הזן והמדמה - לא יאמר בו לא מעלה ולא פחיתות; אך יאמר: שהוא זן על ישר, או על בילתי ישר, כמו שיאמר איש פלוני עיכולו טוב, או בטל עיכולו; או נפסד דמיונו או הוא מדמה על-ישר - ואין בזה לא מעלה ולא פחיתות וזה מה-שרצינו לזכרו בזה הפרק.