של"ה עשרה מאמרות

וְאַתְחִיל בְּפֶֽרֶק בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. בְּעֶזְרַת יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת בעשׂרה מַאֲמָרוֹת נברר עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁהוּא הָעוֹלָם וְהֵם כּוּלם נִכְלָלִים בְּמַאֲמָר אֶחָד: הוּא אֶחָד האמִתִּי, "וְאֵין יחִיד כְּיִחוּדוֹ" יִתְבָּרָךְ וְיִתְעַלֶּה. וְעַתָּה אֶרְמוֹז העשרה מאמרות ואיךְ הֵם כלולים במאמר אחד. ואח"כ אֵבָאֵרָם בְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלי: מאמר ראשׁוֹן ה' אחד. מאמר שֵׁני ישראל גוי אחד. מאמר שְׁלישִׁי יִרְאָה ואהבה פנימית. מאמר רְבִיעִי עַבְדֵּי ה': פֵּי' עבודה צֽוֹרֶךְ גבוֹהַּ לשם ה'. מאמר חמישִׁי עבודה נִצְחיית פי' בכל מדה ומדה שמודד הַשֵּׁ"יִ. מאמר שִׁשִּׁי עיקר העבוֹדָה בלב. מאמר שְׁבִיעִי שער המדות. מאמר שְׁמיני דְּבֵיקוּת הַלֵּב—"בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ." מאמר תְּשִׁיעִי טהרַת מַחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב. מאמר עשִׂירי שכינָה בַּלֵּב. ביאֵר המַּאֲמָרִים אֵיךְ הֵם תְּלוּיִם זֶה בַּזֶּה כְּשַׁלְשֶֽׁלֶת וּמְקושׁרִים כּמנוֹרָה שֶׁל פְּרָקִים בְּפִ"קָ דִּבְרָכוֹת א"ל ר' נחמן בר יצחק לר' חייא בר אבִין "הני תְּפִילין דְּמָרֵי עָלְמָא מַה כְתִיב בְּהו?" א"ל "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ." וּמִי מִשְׁתַּבַּח קֻבְּ"ה בּשׁבחייהו דְּיִשְׂרָאֵל אין דּכְתִיב אֶת ה' האמרת הַיּוֹם וכתיב וה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם. א"ל הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל, "אַתֶּם עֲשִׂיתּוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה חֲטִיבָה א' בָּעוֹלָם." "אַתֶּם עֲשִׂיתּוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם" שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵֽינוּ ה' אֶחָד." "אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה חֲטִיבָה א' בָּעוֹלָם" שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" עַ"כַּ. הִָעִנְיָן ע"ד שֶׁהִקְדַּמְתִּי בַּהַקְדָּמָה תּוֹלְדוֹת אָדָם בְּעִנְיַן "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵֽנוּ" כִּי הָאָדָם שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ בּוֹ סִימנִים וּרְמָזִים בִּדְמוּת אָדָם שֶׁלְּמַעְלָה הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא בּי בִּמְצִיאת אמִתָּתוֹ יֵשׁ דְּבָרִים וְעִנְיינִים פְּנִימִיִּים דּקים וְרוּחנים בּתכלות וְהֵם פִּרְקֵי הַמֶּרְכָּבָה אֲשֶׁר הֵם מִתְפַּשְּׁטִים הָאוֹר וְהַשֶּֽׁפַע לְקִיּוּם הַנִּמְצָא הַזֶּה העשׂוּי בִּדְמוּתוֹ, וְהֵם נִקְרָאִים יָדַֽיִם רַגְלַֽיִם עֵינַֽיִם אָזְנַֽיִם. לֹא שֶׁמַּהוּת יָד כְּמַהוּת יָד אוֹ תַּבְנִית יָד כְּתַבְנִית יָד חלילה שֶׁהֲרֵי כְתִיב "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל" וגו' וְאֵין בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ דּמיוֹן כְּלַל מִצַּד הָעֶֽצֶם וְהַתַּבְנִית וְאָמְנָם נִתְקַן וְנַעֲשָׂה בִּדְמוּת הַזֶּה לְהוֹרוֹת שֶׁאִם יִזְכֶּה לְטָהֵר א' מֵאבריו וּלְהַשְׁלִימוֹ בַּמִּצְוֹת הַתְּליוֹת בוֹ, יהיה הָאֵֽבֶר הָהוּא כְדִמְיוֹן מֶרְכָּבָה וְכִסֵּא כָבוֹד לְדָבָר הָהוּא עֶלְיוֹן הַפְּנִימִי הַנִּקְרָא בְּשֵׁם זֶה: אִם עַיִן, עִַין; אִם יָד, יָד; אִם רֶֽגֶל, רֶֽגֶל; וְכֵן שְׁאַר הָאֵבָרִים. וְיֵשׁ לְחַכְמֵי הָאֱמֶת סי' לַזֶּה. אָמְרוּ אֵֽבֶר מַחֲזִיק אֵֽבֶר כִּי אָדָם הַשָּׁלֵם הַמַּשְׁלִים עַצְמוֹ לְקוֹנוֹ הַמתוקן בְּמַעֲשׂיו וּבְתוֹרָתוֹ וְטהרַת אבריו הנה מַשְׁלִים וּמְתַקֵּן וּמַעֲמִיד אֶת כָּל אֵבָרַיו לִדְמוּת בְּגִין הָאָדָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הוּא מְתוקן בִּדְמוּתוֹ כִּי הִנֵּה כל אֵבֶר שֶׁבּוֹ הִשְׁלִימו בְּמִצְוַת הַמְיוּחֶֽדֶת אֵלַיו וַהֲרֵי הוּא כִדְמוּת הָאֵֽבֶר הָהוּא אֲשֶׁר תִּקֵּן בִּדְמוּתוֹ וּבַזֶּה יִשְׁמוֹר אָדָם צַלְמוֹ וּדְמוּתוֹ לִדְמוּת הָעֶלְיוֹן. וּבְהֶשְׁלֵימוֹ כָּל אֵבָרַיו בִּשְׁלֵימוּת הַמִּצְוֹת הִנֵּה נַעֲשָׂה מֶרְכָּבָה וְכִסֵּא כְבוֹד אֶל הַדְּמוּת הָעֶליוֹן.