שיר השירים רבה ה טז

טז. [ עריכה ]
חכו ממתקים כתיב: (עמוס ה') כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו, יש לך חיך גדול מתוק מזה?! כתיב: (יחזקאל ל"ג) חי אני נאם ה' אלוהים אם אחפוץ במות הרשע וגו', יש לך חיך גדול מתוק מזה?! (שם י"ח) כי לא אחפוץ במות המת נאם ה' אלוהים והשיבו וחיו, יש לך חיך גדול מתוק מזה?! (שם) ובשוב רשע מרשעתו ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה, יש לך חיך גדול מתוק מזה?! אמר ריש לקיש: ובלבד בתוהה על הראשונות. הא כיצד? תני רבי שמעון בן יוחאי: הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו ובסוף נעשה צדיק גמור, עליו הכתוב אומר: ורשעת הרשע לא ייכשל בה ביום שובו מרשעו וגו'. אמר ר' יוחנן: ולא עוד, אלא שכל עבירות שעשה הקב"ה מונה אותן לו זכות, הדא הוא דכתיב: (תהילים מ"ה) מור ואהלות קציעות כל בגדותיך, כל הבגידות שבגדת בי, הרי הן כמור ואהלות לפני. תני: בן כמה שנים הכיר אברהם את בוראו? ר' חנינא ור' יוחנן תרויהון אמרין: בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו. ר' שמעון בן לקיש אמר: בן שלוש שנים היה, שנאמר (בראשית כ"ו) עקב אשר שמע אברהם בקולי. מנין עקב. אמר ר' לוי: כד אתא מיתלי עקבא מן ארעא:

אמר רבי שמואל בר נחמן: בשלשה מקומות נתוכח הקב"ה עם ישראל ושמחו אומות העולם שמחה גדולה, ולבסוף יצאו בבושת פנים: בשעה שאמר להם הנביא: (ישעיה א') לכו נא ונוכחה יאמר ה', שמחו אומות העולם, אמרו: היאך הן יכולין להתווכח עם בוראן?! ומי יוכל לווכח עם בוראו?! עכשיו הוא מכלה אותם מן העולם! כיון שראה הקדוש ברוך הוא שאומות העולם שמחים, הפכה להם לטובה, שנאמר: (שם) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. תמהו אומות העולם ואמרו: זו תשובה וזו תוכחה?! אלא לא אתא אלא להתפוגגה עם בנוי. בשעה שאמר הקב"ה: (מיכה ו') שמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ וגו', ועם ישראל יתוכח, שמחו אומות העולם, אמרו: היאך הן יכולין להתווכח עם בוראן?! ומי יוכל לווכח עם בוראו?! עכשיו הוא מכלה אותם מן העולם! כיון שראה הקדוש ברוך הוא שמחתן של אומות העולם, הפכה להם לטובה, הדא הוא דכתיב: (שם) עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי, עמי זכר נא מה יעץ וגו'. תמהו האומות ואמרו: היאך הוא זה לא אתא, אלא להתפוגגה עם בנוי. ובשעה שאמר הנביא: (הושע י"ב) וריב לה' על יהודה ולפקוד על יעקב וגו', שמחו אומות העולם אמרו: היאך הן יכולין לעמוד בפני בוראן?! ומי יכול לריב עם בוראו?! עכשיו הוא מכלה אותם מן העולם! כיון שראה הקב"ה שמחתן של אומות העולם, הפך להם לטובה, שנאמר: (שם) בבטן עקב את אחיו וגו'. אמר רבי יודן: לאשה אלמנה שהיתה קובלת על בנה לדיין, כיון דחמאה דיינא דהוא דאין בנור ובזפת בדינין ומגלבין, אמרה: אין אנא מודע ליה לדיינא סורחנין דברי קטיל ליה, כיון דאחסל, אמר לה: איינוי בריך? אמר לה: מה סרח עליך הדין בריך? אמרה ליה: מרי כד הוה במעיי הוה בעט בי. אמר לה: לאו דינא הוא, הדא הוא דכתיב: בבטן עקב את אחיו.ר' אלעזר ב"ר סימון אמר: אלוהו של יעקב אבינו חלק לו כבוד:

חכו ממתקים ר' עזריה ורבי אחא בשם ר' יוחנן אמרו: בשעה ששמעו ישראל בסיני אנכי פרחה נשמתן, הדא הוא דכתיב: (דברים ה') אם יוספים אנחנו לשמוע, הדא הוא דכתיב: נפשי יצאה בדברו. חזר הדיבור לפני הקדוש ברוך הוא ואמר: רבונו של עולם, אתה חי וקיים ותורתך חיה וקיימת ושלחתני אצל מתים?! כולם מתים! באותה שעה חזר הקב"ה והמתיק להם את הדבור, הדא הוא דכתיב: (תהילים כ"ט) קול ה' בכח קול ה' בהדר. אמר ר' חמא בר ר' חנינא: קול ה' בכח לבחורים. קול ה' בהדר לתשישין. תני ר' שמעון בן יוחאי: תורה שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל החזירה להם נפשותיהן, הדא הוא דכתיב: (שם י"ט) תורת ה' תמימה משיבת נפש. דבר אחר: חכו ממתקים למלך שדיבר כנגד בנו ונתירא ונשמטה נפשו ממנו, כיון שראה המלך כך שנשמטה נפשו, התחיל מגפף ומנשק אותו ומפתהו ואומר לו: מה לך, לא בני יחידי אתה?! לא אני אביך?!כך כשדיבר הקב"ה אנכי ה' אלוהיך, מיד פרחה נשמתן, כיון שמתו התחילו המלאכים מגפפין ומנשקין אותם, ואומרין להם: מה לכם, אל תיראו בנים אתם לה' אלהיכם! והקדוש ברוך הוא ממתיק בחכן הדיבור, ואומר להם: לא בני אתם?! אנכי ה' אלהיכם! עמי אתם! חביבין אתם לפני! והתחיל מפתה אותן, עד שחזרה נשמתן והתחילו מבקשין מלפניו, הוי, חכו ממתקים. התחילה התורה מבקשת רחמים על ישראל מן הקדוש ב"ה, אמרה לפניו: רבש"ע, יש מלך משיא בתו והורג את בן ביתו?! כל העולם כולו שמח בשבילי ובניך מתים?! מיד חזרה נשמתן, הדא הוא דכתיב: תורת ה' תמימה משיבת נפש:

רבי אחא ורבי תנחום ב"ר חייא בשם ר' יוחנן: (יחזקאל כ') ואת שבתותי קדשו. במה את מקדשו? קדשהו: במאכל ובמשתה ובכסות נקיה. דכתיב (שמות ל"א) כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ה' וגו'. אני ה' נאמן לשלם שכר טוב לכם. אמר רבי חייא בר אבא: בנוהג שבעולם אדם עושה מלאכה עם בעל הבית ועל ידי שהוא מנבל את עצמו בטיט הוא נותן לו שכרו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא מזהיר להם לישראל ואומר להם: אל תנבלו עצמכם בדבר רע ואני נותן לכם שכר טוב, הדא הוא דכתיב: (ויקרא י"א) אל תשקצו את נפשותיכם ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וגו' אני ה', אני ה' נאמן לשלם לכם שכר טוב לעולם הבא:

ר' יודן בשם ר' חמא ברבי חנינא ורבי ברכיה בשם ר' אבהו: כתיב: (שם כ') ואבדיל אתכם מן העמים וגו'. אלו נאמר ואבדיל את העמים מכם לא הייתה תקומה לשונאי ישראל, אלא ואבדיל אתכם מן העמים כזה שהוא מברר הרעה מהיפה שוב אינו חוזר ומברר, אבל המברר היפה מן הרעה שוב חוזר ומברר. כך אלו נאמר ואבדיל את העמים מכם לא הייתה תקומה לשונאי ישראל, אלא נאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי לשמי לעולם. אמר רבי אחא: מכאן שאמר הקדוש ברוך הוא לאומות העולם שיעשו תשובה ויקרבם תחת כנפיו. אמר רבי לוי: כל מעשיהן של ישראל משונין מאומות העולם: בחרישתן, בזריעתן, ובנטיעתן, בקצירתן, בעימורן, בדישן, בגרניהן, ביקביהן, בגגותיהן, בבכורותיהן, בבשרן, בתגלחתן, במניינן, בחרישתן, שנאמר (דברים כ"ב) לא תחרוש בשור ובחמור. בזריעתן, שנאמר (שם) לא תזרע כרמך כלאים. בנטיעתן, שנאמר (ויקרא י"ט) וערלתם ערלתו את פריו. בקצירתן, שנאמר (שם) ובקצרכם את קציר ארצכם. בעימורן, שנאמר (דברים כ"ד) ושכחת עומר בשדה. בדישן, שנאמר (שם כ"ה) לא תחסום שור בדישו. בגרניהם ביקביהם, שנאמר (שמות כ"ב) מלאתך ודמעך לא תאחר. וכתיב (במדבר י"ח) כתבואת גורן וכתבואת יקב. בגגותיהן, שנאמר (דברים כ"ב) ועשית מעקה לגגך. בתגלחתיהן, שנאמר (ויקרא י"ט) ולא תשחית את פאת זקנך. במנינם, שנאמר (שמות ל') כי תשא את ראש בני ישראל וגו'. ישראל מונין ללבנה ואומות העולם לחמה:

ר' ברכיה אמר תרתי, חדא בשם כהנא וחדא בשם רבי לוי: חדא בשם כהנא: היא קלסתו. והוא קלסה. היא קלסתו מלמעלה למטה, והוא קלסה מלמטה למעלה. היא קלסתו מלמעלה למטה שהיה בעליונים והשרה שכינתו בתחתונים. והוא קלסה מלמטה למעלה שהיא במדרגה התחתונה והוא עתיד להעלותה, שנאמר (דברים כ"ח) ונתנך ה' אלוהיך עליון. וחדא בשם רבי לוי: למלך שקידש את מטרונה ואמר: מבקש אני לראותה, כיון שראה אותה התחיל משבחה ומקלסה, הדא הוא דכתיב: זאת קומתך דמתה לתמר. גם היא אמרה: רוצה אני לראותו, כיון שראתה אותו התחילה בקילוס שקילסתו: חכו ממתקים וכולו מחמדים: