השיר הארוך ביותר של סמונידס אשר שרד אצל סטובאוס (Joannes Stobaeus)

בנפרד, את מחשבת האישה, עשה האל
תחילה. את האחת, [עשה] מתוך חזיר ארוך שיער,
על ידה, הכל לאורך הבית מעורבב בזוהמה,
מונח ללא סדר, ומתגלגל (מתבוסס) על הארץ.
ומנגד, בעצמה לא רחוצה בבגדים,
כשיושבת בערימת זבל, משמינה.

את אחרת עשה האל משועלה רשעה,
אשה מומחית בכל, אף לא רעה נעלמת ממנה מבין המעשים הרעים ומבין ה(מעשים) הטובים ביותר,
שהרי לעיתים קרובות, היא קוראת את אלו האחרונים (דהיינו המעשים הטובים) כמעשה רע
ואת אלו הקודמים (דהינו המעשים הרעים) כמעשה טוב.
מנגד היא מחזיקה מזג שונה בזמן אחר.

(אישה) אחרת מתוך כלב, חורשת רעות, אמא של עצמה,
אשר רוצה לשמוע הכל, ולדעת הכל,
כשבולשת מכל הצדדים ומשוטטת
נובחת, אף אם לא תראה אף אחד מבין האנשים, (15)
לא עשוי להפסיק אותה; אף לא גבר אחרי שאיים (עליה),
גם לא אם במקרה ירסק את שיניה באבן מאחר שהתעצבן,
וגם לא אם במקרה יושבת לצד זרים,
אלא היא בעלת בכי רציף לא פתיר (שאי אפשר לעשות משהו כנגדו).

את (האישה) האחרת, מאחר שיושבי אולימפוס עצבו מאדמה,
נתנו (אותה) לגבר כפגם. הרי אישה כזו
לא יודעת גם לא את ה(מעשים) הרעים וגם לא את ה(מעשים)
הטובים, מבין המעשים יודעת לאכול בלבד.
כל אימת שהאל יוצר את החורף הרע, (25)
היא מושכת את הכיסא קרוב יותר לאש מכיוון שרועדת.

ואת (האישה) האחרת (עשה) מדבורה, אותה, אם מישהו לוקח (לאישה) בר מזל,
הרי היא לבדה, האשמה לא נדבקת
וחיים פורחים וגדלים על ידי ההיא
האהובה יחד עם הבעל האוהב מזדקנת אחרי שילדה נצר בעל שם ידוע ויפה
והיא הופכת למצטיינת מבין הנשים כולן
וחן אלוהי נסוך סביבה.
ולא נהנית בישיבתה עם נשים
במקום כלשהו שמספרות סיפורים אירוטיים.

זאוס ברך גברים בנשים כאלה הטובות ביותר עליהם מדברים הרבה (בעלות שם טוב)