שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים חדשים/על הר מטרידטס
עַל הַר מִטְרִידַטֶּס (קֶרְטְשְׁ) / שאול טשרניחובסקי
בִּי יַשֵּׁב רוּחוֹ יָם, יָם קָדוֹשׁ, יָם הַכְּחוֹל,
וְרֵיחַ בָּרִיא בָא, בְּלִיל עִטְרָן, דָּג וּפִטְּרָה;
אֶשְׁאָפָה, אֶרְוֶה עַד... הוֹי שִׁירַת עֹז, מִי פִטְּרָהּ,
אִם גְּבוּרוֹת נָסְכוּ בָהּ אוֹ הֵד מַנְגִּינַת שְׁכוֹל?
זֶה קוֹלוֹ בָא בִּדְבִיר הֶרַקְלֵיס וּבִמְחוֹל
סַתָּתֵי 'תֵּל-קוּל-אָבְּ'[1] וְעַל 'קִבְרָהּ שֶׁל דֶּמִיטְרָה'[2],
יָרִיעַ שִׁירוֹ זֶה עַד בֹּא הַיּוֹם וּוִתְּרָה
יַבֶּשֶׁת עַל-הַיְסוֹד וְהָיְתָה לִמְעִי חוֹל.
אֲבָל אַחֶיךָ הֵם מֶה עָשׂוּ אֵלֶּה פֹה?
אַיֵּה הִמְנוֹן הָרָז, שֶׁקָּלְטָה אָזְנָם הֵמָּה,
הַשִּׁיר צִוּוּ לַדּוֹר, דְּבַר-אֵל אוֹ שִׁירַת-חֵמָה?
הֵם סָחֲרוּ אֶת-הַנּוֹף וּקְבָרִים חָצְבוֹ בוֹ,
הֵמִירוּ שְׁטָר בִּשְׁטָר, דִּינָרִים בָּאֲדַרְכְּמוֹנִים,
הִתְחַתְּנוּ זֶה בָזֶה וְהִרְוִיחוּ מִילְיוֹנִים – – –
1921