שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים חדשים/הכרית

הַכְּרִית / שאול טשרניחובסקי

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נֵעוֹר,
זָע, הִתְנַעֵר יָם-הִאַכְטִיס,
מִגַּב שִׁטְחוֹ עַד תְּהוֹם תַּחְתִּית,
וּבִן לַיְלָה הָפַךְ שֵׂיבָה;
הֶעֱלָה קֶצֶף-זַעַם – אֵיבָה.
זָרַק גַּל בַּחוֹף – וּנְטָלוֹ,
זָרַק שֵׁנִי, – חָשׁ וּגְאָלוֹ.
וּבַחוֹלוֹת בֵּין הַסְּלָעִים
גָּעַר, רָטַן שִׂיחַת פְּרָאִים,
וַיִּתְפּוֹרֵר בֵּין הָרְגָבִים,
פְּלָגִים, פַּלְגֵי-גַל שׁוֹבָבִים.
פִּזֵּר, נִפֵּץ מְטַר רְסִיסִים,
אַבְקוֹת-כֶּסֶף מְלוּחִים, כְּתִיתִים;
וּבַשִּׁפּוּי עָלֹה עָלָה,
שָׁת סַלְסָלָה עַל סַלְסָלָה,
וּבִרְקָמוֹת בְּמַטְוֵה קֶסֶם
(אֵטוּן-קֶצֶף עַל-גַּב כֶּתֶם),
קַלָּה, שְׁקוּפָה, תַּאֲוָנִיָּה,
כִּכְנַף פַּרְפַּר יַפּוֹנִיָּה,
גַּאֲוַת שֵׁגָל בַּת-חַשְׁמַנִּים,
צִפָּה כָּל חוֹף-הַשַּׁאֲנַנִּים;
בָּנָה תְלוּלִית, צָר עַל-תִּלָּהּ,
וַיְהָרְסֶנָּה טֶרֶם כִּלָּהּ.
תִּלֵּם שְׂפוֹת הַחוֹף חֲרִיצִים
תַּבְנִית פְּרָחִים בַּעֲצִיצִים,
דְּמוּת מִשְׁבֶּצֶת עַל-חֲפִיפָה,
וַיַּעֲשֶׂנָּה מַעֲשֵׂה-קְטִיפָה.
וּבִלְטִיפוֹת לֶטֶף-מַיִם
מִתּוֹךְ לֵאוּת וַעֲצַלְתַּיִם
יִפְקְדֶנָּה רֶגַע רָגַע,
קָרַב, נָגַע וְלֹא נָגַע.
 
שׁוּב הִתְנַעֵר, הִכָּה גַלִּים
עַקְמוּמִיִּים, עֲקַלְקַלִּים,
הִזָּה עַל חוֹלוֹת חֲשׂוּפוֹת,
כִּסָּה שְׁנוּנִיּוֹת1 עֲטוּפוֹת
אַצּוֹת שְׁחֻמּוֹת יְרַקְרַקּוֹת,
סָרַק אוֹתָם רַכּוֹת רַכּוֹת,
חוּטִים דַּקִּים וַאֲנִינִים
נִתְלוּ בָמוֹ פְּנִינִים פְּנִינִים;
וְאֶת הַפְּגִימוֹת וְאֶת-הַפִּיּוֹת
סָכַר, שִׁבֵּץ מַרְגָלִיּוֹת.
 
וּבֵין כְּרִית וּכְרִית סַרְבָנִי
תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ וַיֵּעָנִי;
אַךְ קִלּוּחִים, פְּעוֹטֵי זְרָמִים,
מִן הַמְּפַגְּרִים בֵּין הָרָמִים,
עוֹד הִזְדָּרְזוּ שָׁעָה תְמִימָה
שׁוּב הַיָּמָה וּבִנְעִימָה.
– – – – – – – – – –
 
נָם הַיָּם וְאֵין מְקִיצוֹ...
וּמִקְצֵה הַיָּם וְעַד קִצּוֹ
נִמְתַּח אֵזוֹר מַיִם חוֹלְמִים,
עוֹטֵר סְעִיפֵי צוּרִים גּוֹלְמִים,
וּכְמִשְׁבֶּצֶת מִלְּכַתְּחִלָּה
שֵׁרַת-כְּרוּם-הַיָּם מַכְחִילָה.
 
אַךְ בַּמֶּרְחָק נִדְמֶה יָמֵר
אֵיזֶה יֵצֶר נֶעְלָם, טָמִיר,
תָּמִים, עָלוּב – וְלֹא נָדָם –
וּמְקוֹנֵן כִּבְנֵי אָדָם – – –
 
אודיסה, 1921