שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים/רעם ורעם לי מבשרים

רַעַם וְרַעַם לִי מְבַשְּׂרִים / שאול טשרניחובסקי

רַעַם וְרַעַם לִי מְבַשְּׂרִים,
רַעֲמֵי-אָבִיב הָעַלִּיזִים,
כְּרוּז לִי, סוֹד לִי: בָּעֲרָבָה
אֶחֱזוּ עִקְּבוֹת זְרָמִים פְּזִיזִים.
 
תַּחַת דַּרְדַּר שֶׁל אֶשְׁתַּקָּד
אָפֵס שֶׁלֶג רֶגֶב-רֶגֶב,
וְנִצָּן רַךְ צָנוּעַ אוֹמֵר
פַּתַּח עֵינָיו לְרוּחַ נֶגֶב.
 
כְּרוּז לִי, כְּרוּז לִי: הוֹי הָעוֹרֵב!
קוּם עֲלֵה מִתּוֹךְ הַקִּרְיָה,
פּוּצָה לָךְ בְּתוֹךְ הַיְּעָרוֹת,
בְּנַחֲלֵי-בַּתּוֹת וְעַל פְּנֵי נִיר-יָהּ.
 
וְעוֹד לִי סוֹד: לֵב אִמְּךָ דַּוָּי,
דַּוָּי וְאוֹמֵר: "מָתַי בָּא הוּא?
בּוֹשֵׁשׁ בְּנִי..." וְהִיא מְדִיחָה
כּוֹס שֶׁל חַג, כּוֹס אֵלִיָּהוּ.
 
מליטופול, 1907