שירים (שאול טשרניחובסקי)/שירים/בין הרים

בֵּין הָרִים / שאול טשרניחובסקי

לְמ – ה ג. – ג.

I

עָלִיתִי בְּרֹאשׁ הָהָר: לְשַׁרְשְׁרוֹת גָּלְמֵי סְלָעִים
בָּרֶקֶת וְאִיזְמָרַגְדְּ, וּשְׁלָגִים מִנִּי עוֹלָם
מִשְׂתָּרְעִים שָׁם, כְּזֵר לִפְנֵי כֵּס בּוֹרֵא עוֹלָם,
הִנִּיחוּ שַׂרְפֵי-רוֹם מִתְפָּעֲלִים, מִשְׁתָּאִים.
 
וְנִדְמֶה לִי: כָּל כָּךְ לִי קָרוֹב זֵר הַפְּלָאִים – – –
"אֲדוֹנִי! – אָז אֵלַי הָרוֹעִים נָשְׂאוּ קוֹלָם –
כְּשֶׁהֵמָּה קְרוֹבִים כָּךְ לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם,
לִימֵי הַסְּעָרוֹת אוֹת הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים".
 
אֲנִי הָגִיתִי אֵשׁ: וַחֲלוֹם נַפְשֵׁנוּ כַּמָּה
וְכַמָּה קָרַב כְּבָר, וּלְרֹאשׁוֹ קָשְׁרָה חַמָּה
עֲטָרָה לוֹ – וָגָז, וְהַסַּעַר טֶרֶם בָּא.
 
צוּר יִשְׁעִי, הַרְעֵם נָא עַל תֵּל-הַפְּגָרִים כֻּלּוֹ!
וְאִם יֵשׁ עוֹד סַעַר זֶה, שֶׁיָּעִיר עַם מֵת בְּעֻלּוֹ,
וּבַחֲדָרֶיךָ הוּא – לַסַּעַר, שַׁדַּי, קְרָא!

II

בֵּין הַגַּלִּים קוֹרֵא שָׁחַף
וּבִכְנָפָיו יַךְ הַגַּלִּים,
מְקוֹם יֵהוֹמוּ וְקִצְפָּם מַעֲלִים;
גַב מִשְׁבָּרִים בְּחָזוֹ דָחָף.
 
וּלְקוֹל רַעַם סוּפָה רָחַף
בַּרְבּוּר צַח עַל פְּנֵי הַגַּלִּים,
הָדוּר, שׁוֹקֵט וְנִידָיו קַלִּים,
בְּגַאֲוַת-הוֹד מִשְׁבָּרִים רָכָב.
 
לִבִּי אֶל שְׂדוֹת-יָם וּקְרָבוֹת,
מְקוֹם שָׁם תֶּחֱזַק הַלְמוּת-לְבָבוֹת,
וְהֵד נִצְחוֹנוֹת בָּא וָרָן;
 
וְעוֹלַם-אֵל נָח כָּל-כָּך יָפֶה,
עַד שֶׁאֵין הַלֵּב הָרָפֶה
יֵדַע יָבֹר לוֹ: לְאָן ...

III

"לְאָן, לְאָן?" – אֶל אֲשֶׁר יֵשׁ
קוֹל קוֹרֵא לָךְ: עֲלֵה וָרֵשׁ!
מְקוֹם צוּקֵי-צוּר שָׁם נוֹשְׁקִים תְּהוֹם,
וּגְבוּלוֹת אֵין לִתְהוֹמוֹת-רוֹם,
מְקוֹם יֶתֶר אוֹר לְאוֹר הַיּוֹם,
וְלַיְלָה יָלִין בְּיַעֲרוֹת-דּוֹם.
וְאַל תַּעֲמֹד שָׁם! כִּי לֵךְ בַּקֵּשׁ,
אֵי קָדְשֵׁי-אֵל וְהֵיכָלוֹ אֵשׁ.
 
אַל תֵּחַת אִם הַשֶּׁמֶש רַד,
וְלֹא יַעְצָרְךָ קֶרַח-עַד!
וְלֵךְ וָלֵךְ, בְּשֵׁם אֲדֹנָי,
עַד תִּמְצָא מָקוֹם, שָׁם בִּמְלֹא
כָּל כֹּחוֹת נְעוּרָיו לִבְּךָ יַךְ,
וְהַמָּוֶת מָלֵא הוֹד כָּל-כָּךְ ...

Lausanne