שירים (שאול טשרניחובסקי)/כתבי ש. טשרניחובסקי/צדקתם, הבונים הצעירים

צְדַקְתֶּם הַבּוֹנִים הַצְּעִירִים / שאול טשרניחובסקי

צְדַקְתֶּם, הַבּוֹנִים הַצְּעִירִים
הַנִּכְנָס יִכָּנֵס בַּנֹּעַר!
כָּל עוֹד הָעֵינַיִם בְּהִלָּן,
וְקָלְטוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטֹהַר
 
אֶת אֹדֶם הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב
וּמֶרְחַב שָׁמַיִם כְּחֻלִּים,
אֶת צַלְעוֹת הַתָּבוֹר וְהַכַּרְמֶל,
אֶת שִׁטְחֵי הָאָרֶץ הַגְּאוּלִים.
 
בְּהוֹד רַעֲנָן הֶחָזֶה וְשׁוֹאֵב
הָאֲוִיר הַמַּשְׁכִּיר כַּשֵּׁכָר,
וְגָמִישׁ הֶחָזֶה עַד לְהָקִיא
אֲוִירָה שֶׁל אֶרֶץ-הַנֵּכָר.
 
וְשָׁאַב מִיָּם וּמִצָּפוֹן,
מִקֶּדֶם וָנֶגֶב, וְשָׁאַף,
וְשָׁכַר שִׁכָּרוֹן לְעוֹלָמִים,
מְלֹא אוּנָה וְאוּנָה, – וְרָעַב.
 
וּרְחָבִים נְחִירָיו וּפְתוּחִים
לְרֵיחַ הָעֵמֶק וְהַיָּעַר,
לְרֵיחַ אֲדָמָה פֻּלָּחָה,
לְרֵיחַ שֶׁלִּפְנֵי הַסָּעַר.
 
וַיָּרַח שְׂרַף-אֹרֶן עִם שֶׁמֶשׁ,
נִיחוֹחַ אַסְמֵי-הַחִטָּה
וַיָּרַח הַיָּם רְוֵה-הַדָּגָה,
רֵיחַ כֻּסֶּמֶת בְּעִתָּהּ.
 
וְסָפְגָה הַגְּוִיָּה הַצְּעִירָה,
הַשְּׁרִירִים יְצוּקֵי-הַדָּמִים
אוֹר חַמָּה יוֹקֶדֶת, מָשְׁזֶפֶת,
חֹם-בְּרָכָה, חֹם חַיֵּי-עוֹלָמִים.
 
וְרָוְתָה הַגְּוִיָּה הַשְּׁזוּפָה,
וְהָפְכוּ שְׁחוֹרִים הַשְּׁרִירִים
בְּקַרְקַע-הַקֹּדֶשׁ הַשָּׁחוֹר.
צְדַּקְתֶּם, הַבּוֹנִים הַצְּעִירִים!