שירים (שאול טשרניחובסקי)/כתבי ש. טשרניחובסקי/פרחה הכלנית

פָּרְחָה הַכַּלָּנִית / שאול טשרניחובסקי

פָּרְחָה הַכַּלָּנִית אֲכוּלַת הָאֵשׁ,
מַטִּיפָה דָמֶיהָ בִּמְלֹא כָל הָאָרֶץ
בַּיֶּרֶק הָעוֹלֶה עִם אָבִיב וָחֹם;
אַךְ אַתְּ לֹא זָכַרְתְּ, אַךְ אַתְּ לֹא קָטַפְתְּ
בִּשְׁבִילִי אַף עָלֶה מֵעֲלֵי הַנּוֹי
(וְהִיא הָיְתָה סָבִיב עַל כָּל גֶּבַע, גָּיְא...)
לְתִתּוֹ בְמַעֲטָפָה וּלְשָׁלְחוֹ לִי פֹה.
 
שָׁכַחַתְּ, שָׁכַחַתְּ, אֲבוֹי!
הוֹי, אַתְּ הָאוֹהֶבֶת עַל תְּנָאי.
 
וּבְעֵת נָדַף רֵיחַ תַּפּוּחַ הַפָּז,
תַּפּוּחַ הַזָּהָב, וְקָסַם לַמְּדִינָה
כְּשֶׁמֶשׁ שֶׁל תִּקְוָה, כִּמְסַמֵּל לְבוֹא
חֲלוֹם חֵרוּתֵנוּ וּתְחִיַּת הָעָם,
לֹא הָיָה גַם אָדָם, אַף אֶחָד לֹא חָשׁ
מֵאֵלֶּה שֶׁחָלְמוּ אִתִּי הַחֲלוֹם
וְקָטַף בִשְׁבִילִי – הָרָחוֹק, כִּי רָשׁ
לֹא הָיָה, לֹא הָיָה, אֲבוֹי! –
וְשָׁלַח לִי פֶּרַח הֲלֹם.
 
וּבְהַקְטִיר קְטָרְתּוֹ הַכֹּהֵן בָּעֵץ
מִבֵּין טְרַפְרַפֵּי הָאַטְלַס הָרָכִיךְ,
 וְבְהַרְנִין שִׁיר בָּשְׂמוֹ מִגְּבִיעֵי הַפָּז
הַזַּיִת הַמְאֶַסֵּף לַעֲצֵי הַפְּרִי,
לֹא נִמְצְאָה יָד טוֹבָה – יַד אַחִים לְשִׁיר –
בְּכָל אֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ וְתַחַת שְׁמֵי כְחֹל
וְעָקְרָה לִי זְמוֹרָה לְשָׁלְחָהּ לִי צִיר –
כִּי אֵין לִי, כִּי אֵין לִי, אֲבוֹי!
בְּאֶרֶץ אֲבוֹתַי אֵין כֹּל.
 
פיכטנגרונד