שירים (שאול טשרניחובסקי)/כתבי ש. טשרניחובסקי/לעולים בהרי יהודה

לָעוֹלִים בְּהָרֵי יְהוּדָה / שאול טשרניחובסקי

הָעוֹלִים בְּהָרֵי יְהוּדָה,
הַתּוֹעִים בֵּין צוּר וּבֵין צוּר!
הִתְבּוֹנְנוּ לַמֶּרְחָק הַכָּחֹל,
הוֹי, אָחִי, הִתְבּוֹנֵן וְשׁוּר
חֳרָבוֹת, חֳרָבוֹת, – אִם לֹא
כָּל אֵלֶּה הֵן חָרְבוֹת מְצוּדָה
וּשְׂרִידֵי עִיר בֵּיתָר, הֲלֹא?
 
הַחוֹרְשִׁים בַּשְּׁפֵלָה בָּעֵמֶק,
הַמְשַׁלְּחִים מַעֲנִיּוֹת בַּגָּיְא!
הוֹי שִׁקְדוּ, הוֹסִיפוּ הַעֲמִיקוּ, –
אִם לֹא עוֹד נִתְקַלְתֶּם עַד כֹּה
בְּפֶלֶד מְאֹד עַתִּיק, אִם לֹא
הִכַּרְתֶּם בּוֹ חֶרֶב יְהוּדָה,
הִיא חֶרֶב בַּר-כֹּכְבָא. הֲלֹא?
 
הָעוֹלִים בְּהָרֵי יְהוּדָה,
הַמְשַׁלְּחִים מַעֲנִיּוֹת בַּגָּיְא!
שְׂאוּ אֶת בִּרְכָתִי-שִׁירָתִי:
כִּפְלַיִם כָּכֶם פֹּה לֶחָי!
וְכַאֲשֶׁר תַּעֲמִיק אֵת נוֹי,
וְכַאֲשֶׁר הֶרָה תַּעְפִּילוּ,
כֵּן יִקְרְבוּ אֵלֶּה, הֲלֹא?
 
תל-אביב 1925