שירים (שאול טשרניחובסקי)/כל שירי/טבעת לו, לאדני
טַבַּעַת לוֹ לָאֲדֹנָי / שאול טשרניחובסקי
מנחה דלה לידיד נפשי יוסף קלוזנר.
טַבַּעַת לוֹ,
לַאֲדֹנָי,
סַפִּירִים מְעֻלֶּפֶת!
הֲדַר כָּל שְׂכִיּוֹת הָאָדָם
(הָרְווּיוֹת זֵעָה וָדָם)
כְּמוֹהֶן אַיִן וָאֶפֶס.
כָּמוֹהָ שְׁקוּפָה וּבָרָה
בְּמִשְׂחַק צְבָעֶיהָ בִּרְקֵי-אֵשׁ,
לֹא הוּבְאָה עוֹד לַמַּלְטֵשׁ,
לוֹטֵשׁ כָּל אֶבֶן יְקָרָה,
לְתִתָּהּ בְּמִשְׁבֶּצֶת-פָּז,
גַּם לָאֱלִילָה לְכוּמָז.
לֹא עוֹד קִבְּלָה אֶתְנָן כָּזֶה
פִּלֶגֶשׁ עַל מַחֲשֹׂף-חָזֶה
מִיַּד רוֹזְנִים וּבַעְלָהּ,
וּלְצַוְּארוֹנֶיהָ מֵעוֹלָם
מִיַּד כּוֹבְשֵׁי גְּבוּלוֹת-עוֹלָם,
שִׁכּוֹרִים מִדּוֹדֶיהָ לָהּ.
כָּאֵל לֹא הָיוּ מֻנָּחוֹת
בְּבֵית-נְכֹאת
שֶׁל מוֹסָדוֹת לְמַדָּעִים,
וּלְגַנְזַכֵּי-הַצַּארִים
לֹא נִכְנְסוּ עִם שְׁלַל
הָרֵי-אוּרָל
וָאָהֳלֵי-טָטָרִים.
וּבְתוֹךְ הָעֲרֵמוֹת בְּאוֹצְרוֹת
מַצְפּוּנֵי דוֹרֵי-דוֹרוֹת
וּמִקַּדְמוּת עוֹלָם
נֶאֱצָרִים וּמִתְקַדְּשִׁים
שֶׁל מַהַרַדְשָׁה בֶּן-מַהַרַדְשִׁים
הָדָר כָּמֹהוּ לֹא נֶעְלַם.
בְּהַטּוֹתוֹ
אֶת טַבַּעְתּוֹ
וּפָרְצוּ בִּרְקֵי-אֲבָנֶיהָ:
תְּכֹל עָצוּב וָחָם
כְּאֹפֶר הָרֵי-מוֹאָב
בֵּין מִנְחָה וּמַעֲרִיב
חוֹלְמִים חֲלוֹם תְּכֶלְתָּם;
זָהָב תָּרֹג.
עוֹרֵג עָרוֹג
מִתּוֹךְ נִימָה חַמָּה-חַמָּה,
כְּעֵין
זָהָב תָּלוּי עִם שְׁקִיעַת-חַמָּה,
עַל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן;
אַדְמוּמִיּוּת שֶׁל הָעַרְמוֹן,
בָּא בַּהֲמוֹן
שְׁבִילֵי דִי-נוּר בְּמַטְלִית וְרֻדָּה,
כִּנְשִׂיאִים שׁוֹתְתִים דָּמִים
בְּעַרְבֵי-סְתָו נוּגִים אִלְמִים
בְּהָרֵי יְהוּדָה.
וְהַיָּפֶה בַּסַּפִּירִים
נִשְׁמַט מִמִּסְגַּרְתוֹ,
נִשְׁמַט נָפַל אֶל בֵּין-צוּרִים,
בִּשְׁלַל כָּל תִּפְאַרְתּוֹ
וְשָׁם שָׁכַב וְשָׁם כָּלָה
קִמְעָה-קִמְעָה,
וּבְגַעְגּוּעִים אֶל יֹפִי שֶׁל מַעְלָה
נָמוֹג – דִּמְעָה-דִּמְעָה.
וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעֻמְקֵי-תְהוֹם
מִשְּׁמֵי-שָׁמַיִם גַּם יָרְדָה,
לֹא שָׁכְחָה גַּם עַד הַיּוֹם
הָאֶבֶן אֶת יוֹם-הִפָּרְדָהּ,
וְתוֹךְ לִבָּהּ שָׁמְרָה כָל-הוֹד
הָעוֹלָמוֹת מִמַּעַל
הַזִּיו הַזֶּה וְהַסּוֹד
כְּלִיל-הַתִּפְאֶרֶת –
כֻּלָּם וּבְתוֹךְ לִבָּהּ תַּמִּים,
כֻּלָּם לָהּ לְמִשְׁמֶרֶת,
הוּא הַיָּפֶה שֶׁבַּיַּמִּים,
הִיא הַכִּנֶּרֶת...
וּכְאוֹתָהּ אֶבֶן יְקָרָה
גַּם נֶפֶשׁ-הָאָדָם,
רֶשַׁע בָּשָׂר-וָדָם;
אַל תֹּאמַר: אֱלֹהִים אָרָה
אוֹתָהּ,
וְאִם חוֹטֵא שֶׁבַּחוֹטְאִים
וְעוֹמֵד בְּפִשְׁעוֹ
עַד יוֹם מוֹתוֹ, –
עוֹד בְּעִמְקֵי-עֻמְקֵי-נַפְשׁוֹ
נִיצוֹץ-אֵל חַי,
וּבְתוֹךְ רִמָּה –
תַּבְנִית-דִּמְעָה...
בספינה"רומה", בים האדריאטי, 1935
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.