שירים (שאול טשרניחובסקי)/כל שירי/אם נחשת לאור

אִם נִחַשְׁתָּ לָאוֹר / שאול טשרניחובסקי

למ. פ.
אִם נִחַשְׁתָּ לָאוֹר, אִם קִדַּמְתָּ פְּנֵי-דוֹר
מַעְפִּילִים בַּהֲמוֹן בִּרְכוֹתֶיךָ;
אִם נִכְנַס אֶל הַלֵּב וּמָחָה שָׁם כְּאֵב
אַךְ מִזְמוֹר, אַךְ אֶחָד מִשִּׁירֶיךָ,
דְּבַר אַהֲבָה – תּוֹכָחָה, (מִנָּבִיא דְּמוּת לְךָ),
וְלַצֶּדֶק, לַנּוֹי אִם שָׂרִיתָ, –
שְׁלֵה! אַתָּה שְׁלִיחוּתְךָ
כִּי עָשִׂיתָ.
 
לָעֵדָה הַהוֹלְכָה אִם הָיָה זֶה קוֹלְךָ
מְעוֹדֵד אֶל שָׂשׂוֹן וְאֶל פֶּלֶא,
בְּמַעְיַן תַּנְחוּמָה לַיָּחִיד, לָאֻמָּה
נְמַקִּים בִּכְתָלָיו שֶׁל הַכֶּלֶא:
אִם שָׂמַחְתָּ אֶל גִּיל גּוֹי נִשְׁבָּע לָאֱלִיל
וְלִכְאֵב דּוֹר נֵכָר אִם בָּכִיתָ, –
מַה כִּי תַחְלֹוף כָּלִיל:
הֵן חָיִיתָ!
 
אִם הֵצַפְתָּ בְּגַל אֹשֶׁר חַם לֵב-שֵׁגָל
וְתָמַכְתָּ בְּכַף שֶׁל תִּינֹקֶת,
מוֹרָאָהּ-שְׂשׂוֹנָהּ – פְּסִיעָה רִאשׁוֹנָה;
אִם נִהַגְתָּ טָלֶה אֶל הַשֹּׁקֶת,
אִם נוֹצַר לְךָ שִׁיר, בַּאֲנָךְ צַרְתָּ קִיר,
מִלְּטִיפוֹת הַחַמָּה אִם נִדְמֵיתָ, –
הַס! אָלָה מֵהַזְכִּיר:
נֶהֱנֵיתָ.
 
ירושלים 1935

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.