שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/שיר-עדן, שיר פלא

שִׁיר-עֵדֶן, שִׁיר-פֶּלֶא / שאול טשרניחובסקי

 
שִׁיר-עֵדֶן, שִׁיר-פֶּלֶא וּמַחְמַד כָּל שִׁיר
אָנֹכִי, הַיָּפָה, אֵדָעָה,
בִּדְמִי לֵיל-הָאָבִיב בְּאַלּוּשְׁטָה בַּגָּן
נְבוּכָה שָׁם אָזְנִי שָׁמָעָה.
 
עֵת דּוּמָם הוֹפִיעַ אוֹר-כּוֹכַב-הַצִּיר,
וּנְסוּכָה תַּרְדֵּמַת-הַקֶּסֶם
עַל רַחֲבֵי תְּכֵלֶת אֶבְכְּסִינוּס הַיָּם^[1]
שֶׁהֵלִיט הַסַּהַר בְּאוֹר כֶּתֶם, –
 
אָז שִׁיר זֶה הֶאֱזַנְתִּי בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ
בַּשְׂדֵרָה בַּצְּלָלִים טָבָעוּ,
וּבְשִׂיחַ גִּבְעוֹלֵי שׁוֹשַׁנֵּי-הַמּוֹר
וּבְהֶמְיַת מַעְיָנִים נָבָעוּ.
 
לוֹ עָנָה מִסָּבִיב קוֹל גַּלִּי הַיָּם
בֵּין סְלָעִים יַכְתִּירוּם וַאֲבָנִים,
וּשְׁאוֹן רוּחַ-חֶרֶשׁ בַּעֲרוּצֵי הָהָר
וּתְרוּעוֹת הַזָּמִיר בִּרְנָנִים.
 
כְּי תִּדְעַךְ תּוֹךְ רַהֲטֵי דָמַיִךְ הָאֵשׁ,
וּבְלִבֵּךְ כִּי יָנַח הַסָּעַר;
וְנַפְשֵׁךְ כִּי עָיְפָה מִתַּעֲנוּג וָגִיל,
עֵינַיִךְ תָּסֵבִּי מִנָּעַר, –
 
שִׁיר-עֵדֶן, שִׁיר פֶּלֶא זֶה, יַעֲלַת-הַחֵן,
אָנֹכִי גַּם אָז לָךְ אָשִׁירָה,
וּלְשִׁירִי יִרְתָּחוּ דָּמַיִךְ כַּסִּיר,
וְעֹז אַהֲבָה וְחֵשֶׁק אָעִירָה.
 
יִרְתָּחוּ דָּמַיִךְ, יֶחְמָרוּ כַּסִּיר,
אוֹת-לַהַב עַל לֶחְיֵךְ יוֹפִיעַ,
וּכְהַלְמוּת הַפַּטִּישׁ יַךְ דָּפְקֵךְ בַּלֵּב,
וְאֵשׁ חֵשֶׁק שָׁדַיִךְ תָּנִיעַ.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.

1. הים השחור