שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/יללת רוח לא תנוח
יִלְלַת-רוּחַ לֹא תָנוּחַ / שאול טשרניחובסקי
עריכהיִלְלַת-רוּחַ לֹא תָנוּחַ
בָּאֲרֻבָּה אַאֲזִינָה,
וְאַף אִם אֵדַע – סְתָו בָּרְחוֹבוֹת
מַאֲמִין הִנְנִי וְלֹא אַאֲמִינָה:
בַּעֲלִיָּתִי – שָׁם יָפָתִי,
שָׁם הָאָבִיב בִּשְׁלַל גְּוָנָיו,
בִּלְחָיֶיהָ מְלֵאוֹת עֶדְנָה
זֶה אַךְ פִּתַּח רֹךְ שׁוֹשַׁנָּיו.
גַּם רַעֲנַנִּים שְׁמֵי-שִׁנְאַנִּים,
שֶׁבִּנְגֹהוֹת שֶׁמֶשׁ אָבִיב
נִשְׁקְפוּ לִי מֵעֵינֶיהָ
מְלֵאוֹת-אוֹר, הָאוֹר הֶחָבִיב.
וּפוֹרֵחַ הַתַּפּוּחַ,
כֻּלּוֹ טֻבַּע בְּמַבּוּל-פְּרָחִים
מֵצִיץ גַּרְגֵּר-הָאַרְגָּמָן
כְּמִתְגַּנֵּב בֵּין לַסְבָכִים:
פְּנֵי יָפָתִי, אֲהוּבָתִי,
מִלֹּבֶן-פְּרָחִים אוֹרוֹ, צַחוּ,
שִׂפְתוֹתֶיהָ כַּשּׁוֹשַׁנִּים
הִנֵּה טֶרֶם עוֹד פֻּתָּחוּ.
רֹן עֶפְרוֹנִים, שִׁיר מַעְיָנִים,
בַּגֵּאָיוֹת בַּת-קוֹל עוֹנָה:
זֹאת מְשׁוֹרֶרֶת חֶמְדַּת לִבִּי
וּמְצַחֶקֶת, כִּי רַב שְׂשׂוֹנָהּ.
וּמִסָּבִיב – רֵיחַ אָבִיב,
בִּשְׁמֵי-יַעַר, קְטֹרֶת-אָחוּ,
וּבְלִבָּתִי תִּקְווֹת-נֹעַר
שָׁבוּ קָמוּ וְיִפְרָחוּ.
אודיסה 1896
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.