שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/בליל חנכה (פנטסיה)

=

בְּלֵיל חֲנֻכָּה (פַנְטָסִיָה) / שאול טשרניחובסקי

... וּבַלַיְלָה זֶה צִלְלֵי-צַלְמָוֶת גָּבָרוּ,
שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּקֶּבֶר קָדָרוּ;
וַיְחוֹלֵל הָרוּחַ בֵּין אֵילֵי-הַיְּעָרִים,
וַיָּנַח מְעַט קָט, וַיַּרְעֵם מִמְּזָרִים,
וַיִּקְרָא קוֹל יָגוֹן, תַּמְרוּרִים וּנְכָאִים;
וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל וִיִלְלַת סוּפָתָה
עֲטוּפַת הַשֶּׁלֶג הָעִיר נָמָה שְׁנָתָהּ.
 
וְעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ מְרַחֶפֶת בָּרָמָה
עֲדַת צִלְלֵי-נֶשֶׁף עַל עִיר זוּ נִרְדָּמָה:
אֵין רוּחַ, אֵין חַיִּים בַּעֲדַת הַגִּבּוֹרִים
יַשְׁגִּיחוּ – וּנְמַקּוֹת עֵינֵיהֶם-חוֹרִים:
–הֵן אֵלֶּה בָנֵינוּ! אֵל גַּלֵּי עֲצָמִים,
יָדַיִם יָבֵשׁוּ, הָעוֹרְקִים אֵין-דַּמִּים,
אֵל צְמוּקֵי הַמֹּחַ הַחַיִּים בְּנֵס,
הַחַיִּים וְלֹא חַיִּים וּזְקֵנִים בְּלֹא עֵת!
אֵין כֹּחַ, אֵין אֱיָל, הַפַּחַד בָּעָיִן,
וּכְפוּפֵי הַקּוֹמָה כָּעֲרָבָה עַל עָיִן.
אוֹר שַׁדַּי בַּל יֵדְעוּ, חַיָּתָם – מַטְבֵּעַ,
מַה יֹפִי – בַּל תָּבִין נִשְׁמָתָם הַנְּכֵאָה,
בַּאֲזִיקֵּי הַדָּת וּבְכַבְלֵי דִין מֶלֶךְ
עַל לֶחֶם יִפְשָׁעוּ, עַם גוֹדֵד, עִם הֵלֶךְ.
 
–אֲנַחְנוּ גָּוַעְנוּ בִּישִׁימוֹן-חֲרֵרִים,
בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, בֵּין הַרְרֵי נְמֵרִים,
בַּצָּמָא, בַּכָּפָן וּבְמַדְקְרוֹת חָרֶב.
בְּמַלְתְּעוֹת כְּפִירִים, לַחַיָּה לִטָרָף;
עַל צְלָבִים בַּדְּרָכִים אֲנַחְנוּ הוּקָעְנוּ,
הַחֶרֶב בַּכַּף בַמִּלְחָמָה גָּוָעְנוּ.
גָּוַעְנוּ, אָמַרְנוּ: הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ
הַחֶרֶב בַּכַּף יִנָּקְמוּ דָּמֵינוּ.
כִּי יָשׁ יוֹם, קוֹל שׁוֹפָר בַּלְּבָנוֹן יָרִיעַ,
יָקוּמוּ גִּבּוֹרִים, נֵס צִיוֹן יוֹפִיעַ!
הַלְּאֵלֶּה קִוִּינוּ? עַם חֹפֶשׁ לֹא יָבֶן,
גּוֹי בַּרְזֶל אֲזִקָּיו בַּל יָחוּשׁ וּלְאֶבֶן
בּוֹ יַדּוּ כְּבָר הִסְכִּין וְלֹא יָחוּשׁ, וְהוּא שַׁאֲנָן
גּוֹי יַד הַמַּכֵּהוּ אַךְ יִשַּׁק, יִתְחַנָּן!...
וְנִכְרַת גּוֹי עֶבֶד, דּוֹר יִבֶז הוֹרָתוֹ,
עַם, אָכַל רִקָּבוֹן חֶרֶב-גַּאֲוָתוֹ!...
 
וְטֶרֶם עוֹד יִכְבֶּה כָּל נֵר חַג-הָאוּרִים,
וּמְתִים בָּעִיר נָחוּ אֶל שְׁרִיקַת צַרְצוּרִים,
וּבְחֶזְיוֹן הַלַּיִל בְּרִקְמוֹת פִּלְאֵיהֶם
גֻּשְׁמוּ גַּם קָמוּ כָּל מַאֲוַיֵּיהֶם:
אֵשׁ קִנְאָה וְשִׂנְאָה, תַּחֲרוּת וָלָחֶם
עַל כָּבוֹד, עַל אֵלִים, עַל כִּכָּר קָט לָחֶם.
 
וּבְנַחֲרוֹת אֵימָה הִתְאוֹנֵן הַסָּעַר,
וּבְאַנְחוֹת גֹּוֵע הִתְאַבֵּל הַיָּעַר,
וַיָּשַּׁח כּוֹתַרְתּוֹ, וַיָּנַע פֹארוֹתָיו,
וַיִּשָּׂא לְשִׂיא-עָבִים עֲרִמּוֹת שְׁלוּחוֹתָיו...
 
אודיסה 1896