שירה (אברהם סולודר)/זאבי ערב
זְאֵבֵי עֶרֶב / אברהם סולודר
בְּהִדּוֹם שַוְעַת דִּמְדּוּמִים
וְעִיֵּי-מַאְפַּלְיָהּ יֵעוֹרוּ –
יִגָּלוּ זְאֵבִים עֲגוּמִים
עַל עִיֵּי-מַאְפַּלְיָהּ אֲיֻמִּים –
זְאֵבֵי הָעֶרֶב.
עֵינֵיהֶם תִּגְחֵלְנָה בַּשְּׁאִיָּה
חֲרוֹנָם יָהֳמֶה בְּלִי-תִכְלָה.
הֵם יַחַרְקוּ שֵן בְּדוּמִיָּה,
הֵם יִנְהוּ בְּתוּגַת-הַנְּשִׁיָּה...
חֲרוֹנָם יָהֳמֶה בְּלִי-תִכְלָה.
מִקֶּצֶף כּוֹכָבִים עֲרִירִים
יִדַּלוּ הַדְּשָׁאִים הַכְּמֵהִים.
הַלְבָבוֹת יְנֻפְּצוּ שַׁבְרִירִים
מִקֶּצֶף כּוֹכָבִים עֲרִירִים
זְאֵבֵי הָעֶרֶב יִשְאָגוּ.