שירה (אברהם סולודר)/הנה יטו
הִנֵּה יִטּוּ... / אברהם סולודר
הִנֵּה יִטּוּ, הִנֵּה יִפְּלוּ
הַמִּגְדָּלִים,
כִּנְפוֹל לְאִבְחַת מַגָּל סוֹעֵר
שְׂדֵה שִׁבֳּלִים.
וְהַהֶרֶס – כְּסַהַר מֵת, יִשְׂתָּרֵעַ
וְלַעֲגוֹ כְּחֶרֶב.
וּנְדַמּוֹתֶם כִּשְקִיעוֹת בּוֹדְדוֹת
עַל הַרְרֵי עָרָב.
וּפֵרַשְׂתֶּם כַּפַּיִם שְׁכוּלוֹת
בְּאֶנְקַת שַׁוְעָה,
וְלִבּוֹתֵיהֶם מְרַטְטִים כְּעַכְבָּרִים
סְמוּרֵי זַעֲוָה.