שירה (אברהם סולודר)/הלוחם

הַלּוֹחֵם / אברהם סולודר

לא.ד. גורדון

יְדַעְתִּיו, הַלּוֹחֵם: מִכְּנַף גּוֹלָה קָרָה
הוּא עָלָה לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הַיְּקָרָה.
גַּעְגּוּעִים לְחֹפֶשׁ וְאַהֲבָה בּוֹעֵרָה
לְעַמּוֹ מְאִירִים בְּנַפְשׁוֹ הָעֵרָה.
 
יוֹם תָּמִים יַעֲבֹד בַּשְּׂדֵמָה הָרְחָבָה,
וְלִבּוֹ – יָם נִגְרָשׁ, וְעֵינוֹ – לֶהָבָה:
"טַל וּמָטָר, אֵל, הוֹרֵד יְאוֹרָה כַּיָּם,
רוּחַ חֲדָשָׁה שְׁפֹךְ בְּעַצְמוֹת הָעָם".
 
שׁוּר: נֶאֶחְזָה דִּמְעָה בִּזְקָנוֹ וְתוֹעָה
זָכוֹר זָכַר אֶת אֶחָיו, אֶת אֶחָיו הַנַּעֲנִים
וּבַת-צְחוֹק עַל פָּנָיו הַשְּׁזוּפִים: בְּלֹבֶן
הִקִּיזוּ חֲלוֹמוֹתָיו גְּאַיוֹנִים, שַׁאֲנַנִּים.
 
כִּכְלוֹת עֲמַל יוֹם וְנִדְעֲכוּ דִּמְדּוּמִים,
וְיָשַׁב בֵּין מְרֵעָיו, בְּחֶבֶר עֲלוּמִים,
וְהִקְשִׁיב שִׁירַת חֻפְשָׁם הַמּוֹרְדָה הַגְּדוֹלָה,
וּבְעֵינוֹ הָאֱמוּנָה מִתְלַקְּחָה וְעוֹלָה.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.