שיחת ביאור:משנה פסחים פרק ד

טקסט מוגדל== הערות == האם זה בסדר לגרור אותך לעיין במשניות או שאתה עסוק בדברים אחרים?

שוב, טרם הספקתי לעיין ברצינות מספיקה בפרק זה אך אני מציע מספר הערות, בעז"ה כשיהיה לי זמן לשבת (בטח באלול) אנסה לחשוב גם על המשמעות של ההערות).

א. היחס בין המשנה הראשונה לבין המשכה "וחכמים אומרים..."- מחלוקת? הסכמה? ומה היחס בין שני אלו למחלוקת ב"ש וב"ה. מומלץ גם לעיין בתוספתא, הדברים מופיעים שם בצורה שונה.

ב. "מקום שנהגו"- האם אתה מעוניין בניתוחים ספרותיים של המבנה? טרם מצאתי את הרעיון שהוא מביע אך נראה שהמבנה קיים. מדובר במבנה קונצנטרי הסובב סביב אכילת צלי בלילי פסחים. החלקים הראשון והאחרון (ער"פ ות"ב) עוסקים באיסור מלאכה, ואילו החלקים הפנימיים יותר (בהמה דקה ויוה"כ) עוסקים בתשמיש המיטה (איסור מכירת בהמה דקה נובע מכך שהגוים חשודים על הרביעה). המקרה האמצעי הוא היחיד שלא מכיל הערות וזה נראה כמיחד אותו מבחינה מבנית. כפי שאמרתי, אני צריך לחשוב עוד ואולי יסייע ה' בידי למצוא מה טמון במבנה- אך האם אלו דברים בהם אתה עוסק?

ג. לדעתי יש משמעות לכך שהדברים אודותיהם מיחו חכמים באנשי יריחו, נובעים מצדיקות יתר (עיין בתוספתא לגבי הסיבות שהביאו אותם לכך)- לא הספקתי לחשוב על זה מספיק.

ד. "ששה דברים עשה חזקיה"- אני לא יודע האם יש עניין ללמוד ממשנה זו כיוון שכבר הרמב"ם כותב שהיא איננה משנה, אך יש בה עקרון חשוב. המעשה האחרון המופיע בדברי חזקיה או "עיבר ניסן בניסן" המקשר אותנו לפרשיית פסח חזקיה בדברי הימים. בפרשיה זו מדובר על עשיית הפסח בניגוד להלכות רבות ("שלא ככתוב") תוך הבנה של חזקיהו כי המעשה שלו חשוב יותר מההלכה (!) ותפילה שלו כי "ה' הטוב יכפר בעד". לענ"ד (לא פתחתי כרגע תנ"ך) הקב"ה הסכים על ידו, וייתכן שיש לכך משמעות לגבי המנהג באופן כללי.

עד כאן לעת עתה. אם אתה מעוניין שאעיר הערות לפרקים נוספים, תגיד.

ועוד משהו, נתקלתי בספר של פרופסור שמא פרידמן העוסק במסכת פסח ראשון ונראה לי שהוא יכול מאד להועיל בעניין זה. לצערי, הספר לא נמצא תחת ידי, אך כשאגיע לאיזו ספריה מכובדת אני מתכוון לעיין בו. אם הוא קיים ברשותך, הוא מתייחס לקובץ הנ"ל.

חטיבת "מקום שנהגו"

לאלישיב

יישר כוחך על הוספת המגירה. תיקנתי מעט מבחינה לשונית. יש לי כמה ספיקות בפרטים, אבל המבנה הכללי של הפרק בהחלט מוביל לשאלה שהעלית, "בין מנהג להלכה", וכך גם כתבתי כבר בכותרת של הפרק כולו.

לגבי הספיקות:

1. אינני בטוח שאכן המנהג לא למכור בהמה דקה לנכרים נובע מחשד על הרביעה. אמנם נזכר חשד כזה בתחילת פ"ב בע"ז, אבל דווקא שם הוא אינו קשור למכירת בהמה להם. יתכן שההקשר הוא מפני שהם עלולים להקריב את הבהמה לע"ז, דבר הנראה יותר ממסכת ע"ז פ"א.
2. בדומה לכך, אין לי וודאות ביחס לסיבה למנהגי הדלקת הנר בעיו"כ. המשנה אינה מסבירה, וגם התלמוד סתום למדי, אם תנסה לקרוא אותו בלי רש"י.
3. מצד שני, אם אכן הסיבה לאיסור מכירת בהמה דקה הוא שהגויים חשודים על הרביעה, לא ברור מדוע נשארת לגיטימציה למנהג למכור?
4. גם הטענה שלך שאיסור מלאכה בע"פ הוא חוק טבע אינה ברורה לי. אולי ניתן לומר זאת לגבי ביעור שביעית, אבל מניין שכך גם איסור המלאכה?

דווקא לגבי המנהג לאכול צלי בליל הפסח נראה לי שלא מדובר דווקא ב"זכר למקדש", אלא אולי בקיום מצוות קרבן פסח כהלכתה, אחרי החורבן, ר' יהודה מסיק ממנהגי רבן גמליאל שניתן לצלות את הפסח על האסכלא, וכך לפחות הוא הבין את המנהג הזה.

תגובה להערותיך

תודה על ההערות. מספר תשובות:

1. לגבי בהמה דקה, אתה אכן צודק (חשבתי שהוספתי הערה על כך). מעיון קצר עלה שהטעם לאיסור ממש לא ברור (בירושלמי תמהים עליו מאד ולא מגיעים למסקנה). בכל מקרה, לדעתי זה לא משנה את התובנה בעניין המנהג, גזירה היא תמיד מחלוקת לגיטימית. כשמנסים לברר "במאי קמפליגי" מגיעים פעמים רבות לתשובה כמו "מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן". המחלוקת יכולה להיות ברמת החשש, או בשאלה האם רמת חשש מסויימת מצדיקה גזירה או לא, אך המחלוקת היא מחלוקת מובנת.
2. איסור מלאכה בערב פסח הוא ודאי לא חוק טבע, התכוונתי לומר שהמשנה מציגה אותו ככזה. האם לא תמוהה בעיניך ההקבלה להלכות שביעית? מה הקשר? הרי בשביעית ההלכה באמת קשורה למקום, אין מחלוקת בהלכה ממקום למקום- כולם מסכימים שבמקום בו צומחים עדיין הפירות א"צ לבער ובמקום בו הם לא צומחים- צריך לבער. לגבי השאלה מדוע בכל זאת המשנה מדמה אותם זה לזה, אין לי תשובה ברורה. אני מקווה שבהמשך, כשאכנס לנושא מלאכה בערב הפסח, אולי אמצא תשובה. בינתיים אני יכול לזרוק משהו על זה שיש הבדל בפסוקים האם המועד של י"ד בניסן מתחיל בבין הערביים או לא (עיין ויקרא כב ה ובמדבר כח טז). אולי זה קשור גם בכלל לתפיסה של יום י"ד כיום הלכתי מסוג חדש, כזה שמתחיל בחצות היום ונגמר בחצות הלילה, אבל מוקדם לזרוק דברים כל כך חסרי אחריות בשלב מוקדם, בעז"ה אכנס לנושא ואולי אעלה בידי משהו.
3. לגבי צלי בלילי פסח, סתם הצעתי. לא נראה לי מהמשנה שם שהוא התייחס לזה כפסח, אבל אולי.
4. לגבי הדלקת הנר ביוה"כ- הטעם מפורש בתוספתא, לדעתי יש לקבלו.

תודה ויום טוב