שיחת ביאור:משנה מסכת נדרים
כתבת: לאור ההתנגדות של המשנה לפחות לחלק מנדרי האיסור, יש מקום לשאלה מדוע לא ניטרלו אותם חז"ל לחלוטין. השאלה מתחזקת עקב החומרה שבה מתיחסים חז"ל ללשונות הנדר, וקביעתם כי "כל כינויי נדרים - כנדרים" (א, א.) דוגמא נוספת לחומרה זו ניתן למצוא בכך שנדרים חלים גם על דברי מצווה, וגוברים עליהם, כלומר הנודר שלא לקיים מצווה מסוימת, למרות שעובר על המצווה - אסור לו לקיימה (ראו ב, ב). לכן חלים גם נדרי ההנאה ומחייבים את הנודרים אותם, למרות שכאמור הם כרוכים באיסורי תורה שונים. אמנם קשה למצוא התיחסות חיובית מפורשת לנדרים, אבל השאלה דלעיל מראה שיש להם מקום חשוב בעיני חז"ל.
נראה לי שה'דוגמא הנוספת' אינה מוכיחה, כי בתלמוד ומפרשיו היא מתפרשת היטב, שיש חילוק בין 'חפצא' ל'גברא'. ציווי התורה הם על האדם ואיסורי הנדר הם על החפץ, ובמקרה זה, לא חייבה תורה לעשות מצוות ע"י דברים האסורים. לכן אין כאן דוגמא של נדר עוקר מצווה, כי הם לא באותו מישור.
בחירה שלי (שיחה)
- ה"דוגמא הנוספת" מדגימה את החומרה של הנדרים בעיני חז"ל, ואת העובדה התמוהה, לכאורה, שהם נמנעו מלנטרל אותם. הם היו יכולים לנטרל את הנדרים כשם שניטרלו הרבה מצוות אחרות, אבל בחרו שלא לעשות כך, למרות שאחת התוצאות היא ביטול של מצוות שונות. ההסבר המחלק בין חפצא לגברא הוא הביטוי של ההחלטה של חז"ל שלא לנטרל את הנדרים, ואינו המניע להחלטה זו.Ahituvrs (שיחה) 22:47, 10 במרץ 2019 (IST)