שיחת ביאור:משנה יבמות פרק ב

כיצד שלא בא לעולם - עניין לשוני?

שמא נשות אח שלא בא לעולם הן נשותיו ולא צרותיו.

ומשנתנו, משנה מאוחרת היא, הבאה לענות על השאלה (שאלת אבי שיחי' עד ק"כ בטוב) באח שלא בא לעולם כשאחיו הגדול נפטר, מדוע המותרות נקראות "צרותיה" של "אשת האח", הרי כל אחת מנשות האח הראשון מותרת לכשעצמה. ומכאן מסיקה משנתנו, משנה מאוחרת המסבירה את המשנה "שאמרו" מי שהם קדומים: פותרת את צרותיה.

ובאה להסביר שמדובר באח ג' שלא בא לעולם כשאח א' מת, ואח ב' כבר יבם את אשת א', או לפחות התחיל בתהליך, או היה במצב של אפשרות יבום כאשר ג' עוד לא נולד.

והכל בגלל הכתוב: אשת המת תהיה לאחיו, כלומר שברוך נולד וחי בזמן אבשלום (כלומר טרם מות אבשלום).

הנה התרשים:

אח שלא בא לעולם האמור בפרק א לפי הגיון פשוט בלי לדקדק ולדייק

אבשלום	ברוך	(גדליה)
אבשלום נושא את אביגיל	.	.
אבשלום נושא את אלישבע	.	.
אבשלום מת	.	.
.	ברוך נולד	.
.	ברוך לא יכול ליבם את אביגיל (או את אלישבע) כי לא היה בעולם כשאבשלום היה בחיים.	.

אח שלא בא לעולם לפי פרק ב' (כדי שהנשים הנוספות תהיינה "צרות")

אבשלום	ברוך	גדליה
אבשלום נושא את אביגיל	.	.
.	ברוך נולד	.
.	ברוך מתחתן עם ברכה	.
אבשלום מת	.	.
.	ברוך מיבם את אביגיל	.
.	.	גדליה נולד
.	ברוך מת	.
.	.	גדליה אמור ליבם את ברכה אך לא את אביגיל
.	.	וזוהי משנת ה-15 הפותחת את יבמות: אינו יכול ליבם את אביגיל (כי טרם נולד בעת חיי אבשלום), ולכן גם לא את ברכה.

יישר כוחך! הוספת הערה בדף שיכולה לענות לשאלה מדוע המשנה מציגה מודל של שלושה אחים ואינה מסתפקת בשנים: צרתה של 'אשת אחיו שלא היה בעולמו' כשלעצמה היתה יכולה להתיבם, אבל אין לה לעשות כך בגלל 'צרתה'.Ahituvrs (שיחה) 17:45, 30 במרץ 2022 (IDT)