שיחת ביאור:זנה

פילגשות עריכה

"גם קשר של פילגשות - איש ואישה שחיים ביחד ללא נישואין פורמליים ו/או ללא התחייבות ממונית - גם הוא, לדעתי, קשר שמחייב כתיבת ספר כריתות - פרשת הגירושין מתחילה ב" כי יקח איש אשה"

בעולם המקראי לא היה ברור מעמד הפלגש, קשה להסיק שהיא הייתה צריכה גט ובוודאי שלא כתובה שהיא תקנה מאוחרת, שאף אישה רגילה בידי התנ"ך לא קיבלה. לפי הרמב"ם בפירוש הפלגש לא נתקדשה ולא קיבלה כתובה. "וכן לוקח מכל גבול ישראל נשים ופילגשים: נשים, בכתובה וקידושין; ופילגשים, בלא כתובה ובלא קידושין" (הלכות מלכים ומלחמות פרק ד הלכה ד'). ולכן פלגש לא ממש בתמונה הזו. --Effib 13:09, 18 ביולי 2007 (UTC)

ראו ביאור:פילגש.

בת איש כהן כי תחל לזנות עריכה

"ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף ": ע"פ רוב החכמים, בת איש כוהן חייבת מיתה רק אם נאפה, כלומר - שכבה עם מישהו אחרי שהתארסה."

יתכן מאוד שהחוק המקראי היה קרוב לתפיסה של כבוד המשפחה. הבת היא רכוש האב שיכול למכור את בתו לאמה, ולכן אסור לה לעשות מעשים שיפגעו באביה. ואם מישהו גורם לאיבוד בתוליה - הוא צריך לשלם את הנזק הכספי שגרם לאביה. ולכן בת כהן "שמחללת את אביה" גם אם היא לא ארוסה דינה מיתה. לעומת בת אדם פשוט שאיננה מחללת את אביה ששם הדין יהיה אחר. יתרה על כך. אם היא נאפה, מה הרבותא שהיא בת איש כהן, כל אחת שהייתה עושה זאת הייתה מוצאת להורג, כבת ישראל כבת כהן. עוד דבר הפסוק מנמק את הריגתה בכך שחיללה את כבוד אביה ולא בכך שנאפה. הרבה יותר הגיוני שאם היה מדובר בניאוף, שהוא עבירה כבידה מאוד שדינה מוות, התורה הייתה צריכה לכתוב. :"ובת איש כהן כי תחל לזנות תחת ארוסה היא נואפת באש תשרף ": --Effib 13:09, 18 ביולי 2007 (UTC)

ע"פ ההלכה, החוק בא לקבוע לבת כהן שנאפה עונש חמור יותר מהרגיל - שריפה במקום חנק - והסיבה, שבנוסף לזנות יש כאן גם חילול כבוד האב.
ייתכן שההחמרה הרבה לגבי בת כהן נועדה להרחיק עוד יותר את תופעת הזנות הפולחנית. --Erel Segal 09:12, 20 ביולי 2007 (UTC)

ויתנו הילד בזונה עריכה

"ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו".

בפשטות מדובר באנשים מופקרים, שנותנים את ילדם כאתנן לזונה, על מנת שתמכור אותו לעבדות, ואת הילדה הם מוכרים כאמה או שפחת מין, בשביל לקבל יין שיוכלו לשתות אותו בסמוך למשגל. וזה הולך ביחד בדרך כלל במסבאות ובתי זונות.

זנות = זניחה, סטיה ובוגדנות עריכה

לעניות דעתי בדומה ואולי גם קצת בשונה לדברים שכתובים, השורש של זנות, קשור בהרבה מקרים לזניחה, בוגדנות וכפיות טובה ולאו דוקא לארעיות או ליחס אסור. עזיבתו של מי שתמך בך ונתן לך מעצמו וזניחתו לאחר שהוא השקיע בקשר. וזונה היא אישה בוגדנית שלא ניתן לתת בה אמון, מכיוון שהיא הולכת אחרי המרבה במחיר, שכל פעם יכול להיות אחר. ולכן בעניין הזה, כל מי שעוזב את מטיבו בשל תנאים כאלה ואחרים ואיננו מכיר לו טובה מכונה בשורש הזה. --Effib 13:09, 18 ביולי 2007 (UTC)

יש הגיון רב בדבריך וצריך לבדוק מחדש את הפסוקים לאור ההשערה הזאת. --Erel Segal 19:07, 21 ביולי 2007 (UTC)
"ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם" (במדבר טו,לט). כאן הפסוק מדבר על זנה כעל סטיה. אדם שתר אחרי עיניו והרהורי ליבו זונח את ה' וסוטה מדרך הישר. --Effib 11:30, 24 ביולי 2007 (UTC)

מהי הזנות עריכה

אפשר לראות שחז"ל עצמם התלבטו ב(יבמות ס"א ב.) איך להגדיר זונה, ויש בדבריהם קשת רחבה של דעות. "והתניא זונה

זונה כשמה דברי רבי אליעזר
רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת
רבי מתיא בן חרש אומר אפי' הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה
רבי יהודה אומר זונה זו אילונית
וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות
ר' אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה

בכל אופן לא בטוח שחז"ל עצמם ניסו לכוון לפשט עצמו של המושג התנ"כי כאשר הגדירו זונה (כפי שעשו בהרבה דברים אחרים) אלא ניסו למזער את הנזק שעלול להגרם לצאצאי הכהנים שעלולים להפסל על "לקיחת זונה", ולכן הלכו בסופו של דבר על ההגדרה החמורה ביותר שקיימת. אף שלדעתי הרבה יותר סביר להסביר את הפסוק, "אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה." (ויקרא י"ט 29) על אב, שרוצה להפיק רווחים מגופה של בתו הצעירה והפנויה, שנחשבת בעולם העתיק לרכושו, ולא כמי שרוצה לגרום לה להנשא למי שאסור עליה באיסור כרת.

לעצם הניתוח אף שכנראה לא הכסף עושה את כל ההבדל, הזונה המוכרת את גופה, הייתה תמיד כנראה בסטטוס חברתי נמוך, חסרת מעמד, כבוד, כוח והשפעה, והיא הייתה נחשבת להפקר ופגיעה מאוד. ולכן נראה לי שההבדל המהותי בין אישה רגילה לזונה, הוא שהזונה בניגוד לאישה כשרה איננה מיוחדת וקשורה לאדם אחד בלבד. ולא משנה אם זה באופן רשמי או לא, כמו למשל פלגש המקראית שלא נחשבה לזונה, אף שלא היתה בעלת מעמד רשמי, מכיוון שהייתה מיוחדת לאדם אחד. ולעומת זאת מי שקיימה יחסי מין, עם כל מי שיחפוץ, תמורת תשלום, היא זו שהייתה נחשבת לזונה, מכיוון שכל אחד תמורת תשלום גדול או קטן יכול לעשות בה כשלו. ולכן אחי דינה מתרעמים "הכזונה יעשה את אחותינו" - שכל מי שירצה ישכב איתה. ו"בית זונה יתגודדו" - שריבוי של אנשים באים ביחד. גם הסיפור על המרגלים שמגיעים אל בית רחב הזונה, מובן מכיוון שמדובר במקום מפגש ציבורי, ואנשים נכנסים לשם ויוצאים, גם הם יכולים להכנס, ולא שמים אליהם לב. אחר כך הרחיבו את המושג, למי שגם מוכנה לשכב עם כל אחד גם בשם פולחן דתי (קדשה), או בגלל שחשקה בכך סתם (מופקרת). אף שהן נמצאות כבר בסטטוס אחר מהרבה בחינות. --Effib 12:22, 18 ביולי 2007 (UTC)

חזרה לדף "זנה".