שיחת ביאור:בראשית מא מג

זה לא מה ש-Aburru אומר באכדית. על פי מילון ה-CDA, המשמעות של המילה היא "water-meadow, pasture" וספציפית התייחסות לאנשים שמרוצים מהחיים. יש מקור לעניין הזה?

"וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו: 'אַבְרֵךְ'" (ביאור:בראשית מא מג).

נסיון לפרש את המילה: 'אברך' - במשמעות קריאת אזהרה להולכי דרך לפנות את הדרך, כסירנה בימינו. הרבה מילים בעברית מקורן באכדית.

ABURRU באכדית פרושה 'זהירות ובטחון' - עברו, פנו את הדרך, סורו, סכנה מתקרבת (בעברית). ABURRU, security, safety: a-bu-ur-ri, 40, 36. The Code of Hammurabi pg. 148, By Robert Francis Harper Ph.D. Second Edition, Chicago The University of Chicago Press. Callaghan & Company, London Luzac & Company 1904

המילה מופיעה באפילוג של חמורבי, בה חמורבי מדבר על הבטחון, מנוחה, שלוה, ובריאות שהוא הביא לארצו מפני זרים שרוצים לפגוע בעמו.

נראה שהפרוש של CDA מקביל ומתאים לפרוש של HARPER בנושא 'בטחון וזהירות', וCDA מדבר על בטחון במשמעות: "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי; עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תהלים כג ב), ואכן זה מה שקרה ליוסף במצרים. אולם השימוש הזה של 'שלוה אישית' לא מתאים לקריאה לפני מרכבת המלך שנעה במהירות ברחובות עיר הומת אדם. מילה שמיצגת 'בטחון וזהירות' יותר מתאימה לאזהרה לפנות את הדרך כדי לשמור על בטחון עוברי הדרך, ומרכבת המלך ונוסעיה. סביר שגדוד פרשים התקדם לפני מרכבת המלך והם אלו שהזהירו את הציבור, כדברי שמואל הנביא: "וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו, וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ" (שמואל א ח יא), וגם: "וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים; וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו" (שמואל ב טו א).