שחר שבי תוליכני
שַׁחַר שֶׁבִי תּוֹלִיכֵנִי
שִׁירַת-זָמִיר מְלֵאַת-גִּיל,
וּבַכֹּל שֶׁתַּחַז עֵינִי –
אָחוּשׁ : אָשְׁרִי עוֹטֶה מְעִיל.
צָהֳרַיִם הַקּוּקִיאָה
מָרָה תֵּילִיל, תִּצְרַח מָר –
גַּם אָנֹכִי בַּדֻּמִיָּה
אָרִיד : אָשְׁרִי כִּי גָז כְּבָר.
מאת אורי ניסן גנסין
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).