שושן סודות אות תקמז

ענין מלכיות זכרונות ושופרות:

בענין מספר התקיעות:

הח'. כי כלל כל התקיעות הם שלשים - ג' תשר"ת וג' תש"ת וג' תר"ת. והטעם, השורש בידינו שצריך תקיעה לפני תרועה ותקיעה לאחריה הרי ג' כנגד שני המכריעים, ומדת דוד כל אחת כלולה מן י' הרי ל'. וטעם הג' יבבות הראשונה לכלול הפחד יצחק בין שתי תקיעות שהם חסד ות"ת. יבבה שניה לכלול הוד בין שתי תקיעות שהם נצח וצי"ע. יבבה ג' לכלול התרועה שהיא המלכות בין שני המכריעים שהם שתי תקיעות. ותקיעות דמיושב לרמוז כי בזאת יבא אל הקודש. ותקיעות דמעומד לרמוז למכריע שני שעל ידו נזכה שנתחבר בקול שופר עם הזרועות ואז נכנס לפני המלך ויתגלגל רחמיו על מדותיו עלינו. וכבר הרמזנו זה בתוך דברינו. ובעבור שתקיעות של מיושב הם נגד פתיחת השער ושמה מקום המקטרגים ובפרט השטן הנזכר בדברי רז"ל דבהיל ולא בהיל, ולכן מתערב ולא יבא לקטרג בשעת התפילה כי כבר עלתה המלכה אל החצר הפנימית ואין מקום להאחז. וזהו אמיתת האמורים בדברי רז"ל וראוי שתזכור. יש מהם אומרים. שעשרה קולות נשמעו במתן תורה ומכל ספירה יצא קול ודיבור א' מן י' הדברות והראשון הוא הכתר, ר"ל שיצא ממנו קול ודיבור אנכי ה' אלהיך וכן שאר הדברות. וי"א ז' קולות וי"א ה' קולות וי"א קול אחד. וכבר ביארנו כל זה במה שקדם. ושנינו פה לבאר ממנו דרושינו והוא קול השופר: