שושן סודות אות תעב

סוד כל הנהגת שבת:

ענין לבחור מנה יפה לכבוד שבת, ואין לזה קצבה בר"ה:

הא'. צריך כל יראי אלהים לזרז עצמו בכל מאמצי כחו לברור מנה יפה לשבת ולצמצם פרנסתו כל ימי השבוע ולהרבות בעונג כבוד שבת וכל המוסיף בכבוד שבת מוסיפין לו מן השמים כדתני תחליפא בריה דר' בנאי חוזאי כל פרנסתו של אדם קצובה לו מר"ה עד ר"ה חוץ מהוצאות שבתות וי"ט והוצאת בניו לת"ת. אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו ש"מ שכל המוסיפין מוסיפין לו. והטעם כי התבאר מכח דברינו בכמה מקומות כי פעולת כל ששת ימים הם משתלשלים ע"י פעולות הרוחניים שתחת המלכות והיא היתה להם לראש פינה להנהיג העולם השפל וביום השבת שבה אל אישה הראשון כי טוב לי א"ז מעת"ה. וזהו דודי ירד לגנו לערוגת הבושם. וכל הרוחניים מתעלים ונהנים מזיו השכינה כבודם. וכבר קדם לנו הדבור שהתחתונים בפעולתם עושים רושם בעליונים ולכן ראוי לכל אדם להיות מתענג יום הנבחר לתענוג המלך והמלכה. והמוסיף בענג הרי זה משובח. ומה שאמרו שכל המוסיף בכבוד שבת וכו' עד חוץ מהוצאות שבתות וי"ט, זה המאמר קשה הציור על דרך הפשט אך סודו למשכילים ינעם. ולבאר זה נאמר, כבר התבאר כי בר"ה נפתחים ג' ספרים שהרמיז בם לג' ספירות חפ"ת, ובם נידונים כל הנבראים. ונמסר ע"י המלכות הדין לכל שרי מעלה להנהיג כל אומה ואומה שתחתיהם. וזה המשפט כולל גם לישראל בדברים השוה להם. ולכן אמר פרנסתו של אדם ולא אמר של ישראל. אך בדברים שישראל נוספים בהם על האומות כגון כבוד שבת וי"ט ותלמוד תורה אינה בכללם כי הם כפי התקרבות אל מדת מלכות כן תהיה הנהגתם באותה הענין. ומה שיחד שבתות וי"ט ות"ת ולא שאר מצות מעשיות שיש בהן ג"כ כמה הוצאות, הטעם כי זה הענין הוא נוגע במדת מלכות ביחוד ובפרטות לא כשאר המצות התלויות בכלל כל הספירות. ולכן היא תשגיח בהן יותר מבשאר. וזה הטעם בעצמו כל המכבד את השבת בשאר ארצות זוכה להתעשר דווקא בשאר ארצות כי שם צריכה יותר לעשות לה דוגמא מפני שרי האומות ודע זה: