שושן סודות אות תלו

סודו ע"ד אמת:

כבר ביארנו במה שקדם. וכל סוד שיגיע לידך, ראשונה תפרשהו בד' יסודות ואח"כ בגלגלים ואח"כ במלאכים ואח"כ בי' ספירות. ולכן בסוד נעליהו ממדריגה למדריגה. והנה בדרך הראשון הרמזנו הסוד רמז מופלא בשפלים והגלגלים ובמרבה וכן אמרנו שאין ספק שהדברים כמשמעו ושיש להם סוד. וכן בדרך זה נאמר כי לא בא להכחיש המורגש וכמו שאמר החכם השלם האלהי ראב"ע בפירושו, ובעל הדעת סוד יונעם והדברים אמת כמשמעה. ואם הוא הרודף אחר הפשט לא הכחיש הנגלה וכ"ש אנו אנחנו רודפים אחרי המקובל מפי אדון הנביאים. ואחרי הקדמה הזאת נאמר, דע כי ר' בנאה כמשמעו. ואיש שכל וחסיד היה, ומתבודד בדרכי הש"י ב"ה ובסודתיו. וזה הוי מציין מערות שלהן שהן גופות ב"א שלא יגיעום טומאת הנחש הקדמוני. ויגע בשכלו אחרי הסירו כחות הטומאה עד השער העליון מערת אברהם והוא מדת מלכות, ומצא שם השוער הגדול השר מיכאל. וירמוז בכאן אותו בעבד אברהם דקאי אבבא. וכבר ביארנו כמה פעמים שיש מט"ט למט"ט ושיש ארץ לארץ. וראוי שתדע כי אברהם בכאן ירמוז למט"ט הנברא המקבל מן ה"א אחרונה שבשם ב"ד. ושרה תרמוז לעולם השפל שהנהגתו ע"י השר הזה. והסוד כי אעני ה' בקרב הארץ, אני ה' צי"ע. בקרב הארץ, ארץ החיים. ד"א אני ה' העטרה. בקרב הארץ ארץ הוא מט"ט ששם רבו בקרבו. וע"כ נאמר כי שמי בקרבו כי שם ה' בהמלך שהוא העטרה העשירי קודש בקרבו של המלאך הנזכר. ד"א אני ה' מט"ט ששמו כשם רבו. בקרב הארץ המורגשת. הכלל מכל אלה הדברים שמט"ט הנברא מתנהג עפ"י מט"ט הנאכל בלי אמצעי, והארץ המורגשת מתנהגת עפ"י מט"ט הנברא על ידי אמצעים רבים. ואם תרצה עוד תורידיהו ותאמר שאיש החסד נקרא מט"ט המורגש המתנהג ע"י מט"ט הנברא, והארץ מתנהגת ע"י מט"ט המורגש צדיק מושל ביראת אלהים. מאי קא עביד אברהם שאל ר' בנאה למיכאל. מאי קא עביד מט"ט הנברא כאן אברהם. והשיבו, גני בכנפי דשרה. כלומר משגיח בעולם השפל כענין ראני ה' בקרב הארץ כמו שפירשנו. וקא מעייני ליה ברישא, הוא ע"ד כעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה'. זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא. ר"ל כי כבר הגעתי אל שער המלך וסרו ממני הכוחות המונעים ההשגה. א"ל ליעיל וליתי, כי נעשית דוגמא העליונה כי אתה טהור בעודך בגוף ואין יצה"ר שולט בך דומיא דידן. וזה אמרו מידע ידע, יצה"ר בהאי עלמא ליכא. ומאחר שכל כך אתה טהור תכנס אצלי. ציין ונפק, כלומר, נכנס בשלום ויצא בשלום. כי מטא לאדם הראשון. אדם א' בכאן ירמוז למדת העטרה. יצאת בת קול ממנה, כלומר מדת מלכות, ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני, כלומר מט"ט. בדיוקנא עצמו לא תסתכל, ר"ל באספקלריא שלו. והא בעינא לציוני, כלומר אני רוצה להכניס לפני ולפנים. השיבו כמדה החיצונה וכו' אם תבין במט"ט בהשגה שלימה אשר הוא מדת מערה החיצונה תשיג גם הפנים על ידי הסתכלותי בב' עקיביו של אדה"ר. ב' עקביו של אדם הראשון שהוא עטרה, בכאן הן ב' מט"ט הנברא והמורכב. הדומין לב' גלגלי חמה, כלומר באורן וזהרן בנקיות כחות הטומאה. הכל לפני שרה. כבר פירשתי ועיין שם. עוד נעלה במדריגה עליונה מזו, ור' בנאה רומז אל אבן הראשה בעצמה ר"ל מדת העטרה בעצמה והוא הוא אבן הראשה. בנאה אותית האבן. ומערתא לפי זה הנושא רומז לכל י"ס מלשון כמער איש ולויות. וירצה שמדת מלכות היתה משתוקקת להתחבר בספירות העליונות להיות בחבורן להשגיח על בניה הנתונים בצרות הגלות. כי מטא למערתא דאברהם, כלומר עלתה לראש מדת אברהם ומצא השר מיכאל עומד ומלמד זכות על ישראל ושאלה לו מאי קא עביד אברהם. כלומר, אנה הלך דודי. והשיבה גני בכנפי דשרה, כלומר מתחבר במדת הפחד להחליש כוחו לבל ישפיע מדת הדין בעולם, כי בעל דין קשה הוא. וקא מעייני ליה בשערי, ר"ל מתרפקת על דודה להתחבר בראש הבנין. אמר ליה זיל אימא ליה בנאה וכו' כנוטלתך רשות להכנס אליו. כי עיקר קבלתה כל פעם ממדת הפחד תהיה כמזהרת להכניס לפני ולפנים. לכן ליעול וליתי, כלומר, מאחר שאני בחבור הפחד הנקרא במקום הזה שרה, א"כ אין כאן יצה"ר כי הושקט חומו ומדת דינו. על ציין ונפיק. כלומר נטתה כלפי חסד וקבלה הרחמים ממנה לרחם בניה שבגלות ויצאה ושבה אל מקומה. וכבר ביאנו כמה פעמים שקודם שחטא אדם הראשון היתה מדת מלכות ות"ת משתמשים בכתר אחד עליון ומתנשאין לכל לראש. ועכשיו רצה המלכה לעלות למלך עליון כימי קדם להסתכל באדם עליון הנאצל בלי האמצעי. ויצאה בת קול מהמאציל מבלי נאצל ית' ומנע למלכות להתגלות בד"ו פרצופים כמו שהיה טרם חטא אדה"ר, שאם היה כן מיד היו ישראל נגאלין והיו כל האומות והשרים מדרך לכף רגליהם כעפר לדוש. וסבות זה שלא הגיע עת ורצון. וזה שנאמר אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ וזה"ש אם הסתכלת בדמות דיוקני שהוא החסד, בדיוקנא שהוא הכתר אל תסתכל. ומידת החסד החיצונה, ומדת הפנימית כ"ע. או פירוש מידת החיצונה ומידת הפנימית כ"ע. ומה שבקשה יותר והתשתוקקת לעלות ולציין לפי שהיא מתאוה לראות בגאולת בניה, כי בכל נרתם לה צער. ושרה היא השכינה המקבלת מהשרים העליונים. ושיעור המאמר מה שתחת היחוד כקוף בפני אדם לפני א"ס הנקרא במקום הזה שכינה, כקוף בפני אדם. ורב כהנא ירמוז אל מיכאל וכשמו כן הוא זה כהן וזה כהן. ואבוהו נגד העטרה כי הוא אב לכל התולדות ויעקב נגד הת"ת ואדם נגד הכסא. והבן זה היטיב אם בעל נפש אתה איך משתלשלים הדברים ויורדים ועולין כמלאכי עליון והש"י יראנו נפלאות מתורתו אנ"ס: