שושן סודות אות תכז

סוד שני גדיי עזים וטובים:

ובמדרש שכך קבל יצחק עליו בכתובה של רבקה לתת לה בכל יום ב' גדיי עזים. דע כי המדרש הזה יש לו סוד. כבר ידעת כי בזמן היות שרה, היתה השכינה נקראת שרה כשמה. וכן בהיות רבקה נמצאת היתה נקראת רבקה כשמה. וכן בימי רחל ולאה. ובהיות ישראל מרובה אוכלסין היתה נקראת כנסת ישראל כי היו ס' רבוא. וכן האבות כל אחד בהיות חי אחיד מדתו, אברהם חסד, יצחק פחד, יעקב ת"ת למדת הבוקר והב' בין הערבים כדי לערב מידת הדין ברחמים. ולפי שתמיד הבוקר (היינו קרבן תמיד של שחר) רומז למדת ת"ת אמר בלשון יחיד, ותמיד של בין הערבים רומז ערבים פחד והו"ד ולכן אמר בלשון רבים, כדי שיכוין הכהן לערבם ברחמים עד שיבוא לעטרה ברחמים. וזה בא בסוד התרועה שבא תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה. ועיקר כוונת ב' תמידין אלה לעטרה לצרכינו להושיעה נפשינו מיד שונא. וסוד אותיות תמיד ר"ל מדת יו"ד היא מדה העשירית הנקרא שמור את יום וגו'. וכבר ידעת כי הקרבנות באין לד"ו פרצופים וזה סוד אמרם ז"ל בזנב הכבשים והעזים וז"ל מפני שהכבשים אנו מתכסים בצמרן ע"כ לא תכסה אלייתן השתן. וזה בעצמו בתמידין ובגדיים ואם תאמין סוד זה תבין שהרמז בא אל הנפשות של צדיקים שלא תתלבשנה בנוצת העזים רק בצמרן של כבשים ודע זה: