שולחן ערוך יורה דעה קמז א

הנודר או נשבע בשם אלילים הרי זה היה לוקה. ואסור להזכירה בשמה, בין לצורך בין שלא לצורך:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

ואסור להזכירה כו'. בטור כתוב בלשון זה ואסור אפילו להזכירה בשמה לחנם שלא לצורך עכ"ל האי אפילו קאי על שני רבותות. האחת דלא תימא דוקא נודר אסור קמ"ל אפילו הזכרה בעלמא. שנית דהא דאמרינן בגמרא שאסור לומר לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית וכתב הרא"ש שאין לומר דוקא בכהאי גוונא שיש לו צורך בו אסור אלא ה"ה שלא לצורך אסור וקרא אורחא דמילתא נקט א"נ דאפשר להפך הסברא לאידך גיסא דאפשר שמשום שיש לו צורך בו לא החמירו להזכיר דהכל יודעין שלסימן בעלמא נקטיה וכיון שהוא לצורך אין איסור קמ"ל דאפילו לצורך וכתב הטור על זה דבאמת אפילו שלא לצורך אסור וכ"ש לצורך דנראה כמו שנותן בה ממש ורבותא זאת יותר פשוט מן אידך גיסא ועל פי זה ניחא לשון הרא"ש והטור ממה שהקשה עליהם ב"י:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}