שולחן ערוך יורה דעה קלד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

יין שאינו אסור אלא בשתייה אינו אוסר אלא בששים. נתערב סתם יינם ביין מותר -- הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה, וימכור כולו לעובד כוכבים ולוקח דמי היין האסור שבו ומשליכו לים המלח ויהנה בשאר המעות.

וכן אם נתערבה חבית של יין נסך בין החביות -- הכל אסורים בשתייה ומותרים בהנאה ויוליך דמי אותה חבית לים המלח כשימכור הכל לעובד כוכבים. וכן בחבית של סתם יינם.

הגה: הא דחבית של יין נסך אוסר כל החביות שנתערבה בהן היינו דוקא בחביות גדולות שחשובות ואינן בטלות. אבל אם הם קטנים ואינם חשובים -- חד בתרי בטיל כמו בשאר איסורים (תא"ו נ' י"ז). ואפילו בגדולות אם נפל אחד מן התערובת לים או נשרף -- האחרים כולם מותרים כמו בשאר איסורים (ג"ז שם) ועיין לעיל (סימן ק"י)
ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים (תשובת הרא"ש כלל כ"ט ומרדכי פרק השוכר ובארוך כלל ט"ז דין י"ד ור"ש סוף תרומות וע"פ). וכן נוהגין להקל. ובמקום דנתערב על ידי נצוק חבור כדלעיל סימן קכ"ו -- אין היין העליון מועיל ליין התחתון לבטל האיסור (ב"י)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ז) בשתייה וימכר כו'. כלומר אבל בהנאה אית ליה תקנתא דימכר כו' אבל ודאי כל שלא הוליך הנאה לים המלח אסור כולו בהנאה:

(ח) וימכר כולו כו'. ולפ"ז היכא שאין בו ממשות האיסור כגון שנתן יין בקנקנים של עובד כוכבים הכל מותר בהנאה שאין כאן דמי האיסור. טור וע"ל סי' קל"ז:

(ט) ולוקח דמי כו'. ה"ה כשמוכר לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו מותר דשוה בכל מילי להולכת הנאה לים המלח כדאיתא בסק"י ובפוסקים וכ"פ ב"י והאחרונים. וכתב הטור בשם הרשב"א שאפילו מוכרו סתם שרי ואצ"ל לעובד כוכבים בשעת מכירה הריני מוכרו לך חוץ מדמי יי"נ:

(י) לים המלח. או ישרפנו ויקברנו כדלעיל סי' קל"ג ס"א וכן הוא באגודה ר"פ בתרא דעבודת כוכבים ופשוט הוא ונראה דה"ה לכל מקום שהוא אבוד כגון נהר עמוק וכיוצא בו כדלעיל סי' ק"י ס"ק מ"ב:

(יא) חבית של יין נסך. ודאי אבל אם נתערב גוף ודאי יינם ביין לא מהני לא הולכת הנאה לים המלח ולא מכירה לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו כדאיתא בטור ופוסקים וכ"פ ב"י ואחרונים:

(יב) כשימכור הכל לעובד כוכבים. אבל כשמוכר לעובד כוכבים חוץ מדמי חבית א' שרי וא"צ שוב הולכ' לים המלח וכמו שנתבאר וע"ל סעיף ח':

(יג) בחביות גדולות כו'. ע"ל סי' ק"י ס"ק ה':

(יד) אם נפל כו'. ע"ל סי' ק"י סעיף ז' ובמ"ש שם:

(טו) בטל בס'. וא"צ הולכת הנאה ליה"מ או למכרו לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו. ב"ח. ואני חוכך בזה דהא במקום שאין הפסד קי"ל דאין חילוק בין זמן זה לזמן הש"ס וכדלעיל סי' קכ"ג וקכ"ד וקכ"ח וכמה דוכתי וא"כ הכא דמדינא סתם יינם אינו בטל בס' א"כ בזמן הזה הא דבטל ומותר אפילו בשתיי' היינו משום הפסד אבל איך יהנה לכתחלה מהיין נסך שנפל לשם אלא יוליך הנאה לים המלח ומותר בשתייה נ"ל:


ט"ז

באר היטב

(ד) ומשליכו:    או ישרפנו ויקברנו ונראה דה"ה לכל מקום שהוא אבוד כנון נהר עמוק וכיוצא בו או ימכרנו לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו ואפילו מוכרו סתם שרי ואצ"ל לעובד כוכבים בשעת מכירה הריני מוכרו לך חוץ מדמי יין נסך שבו אבל כל זמן שלא הוליך הנאה לים המלח אסור כולו בהנאה ומיהו היכא שאין בו ממשות האיסור כגון שנתן יין בקנקנים של עובד כוכבים הכל מותר בהנאה שאין כאן דמי האיסור עכ"ל הש"ך וע"ל סי' קל"ז.

(ה) דמי:    וכשמוכר לעובד כוכבים חוץ מדמי חבית א' שרי וא"צ שוב הולכה לים המלח. ש"ך.

(ו) בששים:    וא"צ הולכת הנאה לים המלח או למכרו לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו כ"כ הב"ח אבל הש"ך חוכך בזה להחמיר דהא דבטל בזה"ז ומותר אפילו בשתיה היינו משום הפסד אבל איך יהנה לכתחלה מהיין נסך שנפל לשם אלא מוליך הנאה וכו' ומותר בשתיה עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש