שולחן ערוך יורה דעה ל ב


צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה

שולחן ערוך

נפחתה וחסר ממנה כסלע -- טריפה. ואם ניקבה נקבים שיש בהן חסרון, אם בין כולם כסלע שהוא שליש טפח -- טריפה.

הגה: אבל פחות מזה יש להכשיר אפילו בזמן הזה דלא חיישינן בבהמה לנקיבת קרום של מוח (כך משמע בטור ובא"ו הארוך כלל נ"ד)

ובעוף המים כגון אווזא (ובר אווזא) (רשב"א ותשובת הרא"ש כלל כ' סימן ט') אפילו לא ניקב העצם אלא כל שהוא -- טריפה.

עוף היבשה שנשכתה חולדה בשיניה בראשה' או שנגפה בעץ או באבן -- מניח אצבעו בצד הנקב ונועץ אצבעו שם או מכניס ידו לתוך פיה ודוחק שם' אם לא בצבץ המוח ולא יצא מהנקב בידוע שלא ניקב קרום של מוח וכשרה. ואם יצא -- טריפה.

הגה: ואנן אין בקיאין בבדיקת הטריפות ולכן יש להטריף אם ניקב עצם הגלגולת בכל שהוא בעוף, אפילו בעוף דיבשה (בשערים דמהרא"י שער ל"א ובא"ו הארוך כלל צ"ד):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ג) כסלע. וכי הוי כסלע מצומצם דינו כיתר מכסלע וטרפה ש"ס ופוסקים:


(ד) נקבים שיש בהן חסרון כו'. ז"ל ב"י בגרגרת אמרינן בסי' ל"ד כו' עד כמו שיתבאר בסי' ל"ד ה"ה בגלגלת עכ"ל ולדבריו נקבים שאין בהם חסרון אפי' כי מצטרפת להו הוי רובא לא פסלי בגלגלת ולא ידעתי מנין לו להקל כ"כ דמסתבר לי דאה"נ דין הגלגלת בשיעורין דידיה שוה לגמרי לדין הגרגרת) והטור אטו כי רוכלא ליחשוב וליזל ולא כתב אלא דנקבים שיש בהם חסרון מצטרפין לכסלע וה"ה אין בהן חסרון מצטרפין לרובא. מיהו כשתמצי לומר דס"ל כמ"ש התוס' פרק א"ט דף מ"ב ע"ב דחסרון הגלגלת לאו מצד עצמו טרפה אלא משום דסוף הקרום ליפסק אפשר כיון דאין בהן חסרון אין סופו ליפסק ול"ד לגרגרת ועמ"ש בר"ס ל"ב ודו"ק:


(ה) שהוא שליש טפח. ז"ל ב"י ובסימן מ"ח יתבאר דרוחב סלע הוי שליש טפח עכ"ל וצ"ע דבסי' מ"ח ס"ד כתב המחבר דהעיגול של יתר מכסלע הוי טפח אם כן לפי מאי דקי"ל בכמה דוכתי בש"ס ופוסקים כל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו של עיגול ג"ט א"כ הוי רוחב הסלע פחות משליש טפח (ומכ"ש לפי מה דכתב הרמב"ם בפי' המשנה פרק קמא דעירובין שההיקף של רוחב טפח הוא חלק השביעית בקרוב יותר מג"ט לפי התשבורת וכ"כ התוספות פ"ק דעירובין דף י"ד סוף ע"א דאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדו' א"כ כיון דההיקף לא הוי אלא טפח ביותר מסלע מכל שכן דרוחב סלע לא הוי שליש טפח דהיינו כסלע) ודוחק לומ' דלא דק בחשבון דהא אמרי' בכמה דוכתי בש"ס אימר דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי אמרינן ועוד דהא דק בב"י לפ' דשיעור כסלע מצומצם הוי כאן כיתר מסלע ונראה דהב"י נמשך למ"ש בסי' מ"ח וז"ל ואהא דאמרינן שאם תמתח תעמוד על טפח כתב הרא"ש חוט המקיף את הקדירה לכשימתח יהיה טפח נמצא רוחב הסלע שליש טפח עכ"ל אבל פשוט דהרא"ש קאי אסלע דמיירי התם בש"ס דהיינו יותר מכסלע וכמ"ש בדרישה שם סעיף י"א וכמ"ש המחבר גופיה שם דיתר מכסלע הוי היקפו טפח ואע"ג דהתוספות בפרק א"ט דף נ' ע"ב כתבו נמי כשתקיף הסלע בחוט וימתח החוט יהא בארכו טפח עכ"ל היינו למאי דס"ד דש"ס התם מעיקרא דכסלע נמי טרפה שאם תמתח תעמוד על טפח אבל למאי דמסיק בתר הכי דלא מטרפה אלא בכיתר מסלע א"כ ע"כ צ"ל דדוקא ההיקף של יתר מכסלע הוי טפח או דבעינן בהיקף מעט יותר מטפח א"כ לפי מאי דכתב המחבר בסימן מ"ח שההיקף של יתר מכסלע הוי טפח קשיא דהא רוחב הסלע הוי פחות משליש טפח וצ"ע:


(ו) שנשכתה חולדה בשיניה. דאילו ביד יש דרוסה לחולדה בעופות וכדלקמן סי' נ"ז וע"ל סי' ל"ד ס"ק ט':


(ז) ולכן יש להטריף אם ניקב עצם הגולגולת. אבל בנחבסה אין חילוק בין בהמה לעוף אפי' לדידן:



באר היטב

(ד) טריפה:   וכ' בש"ך וכי הוי כסלע מצומצם דינו כיתר מסלע ורוחב הסלע הוא פחות משליש טפח עיין ש"ך ופרי חדש ודוקא בבהמה גדולה אבל בבריה קטנה משערין לפי קוטנה פרי חדש בשם ר' ירוחם (שם).


(ה) טריפה:   ופי' הש"ך דצ"ל יותר מסלע דסלע לא הוי שליש טפח ע"ש שמביא ראיה לדבריו וכשאין בין נקב לנקב כמלא נקב השלם שביניהם נידון כנקב ובנקבים שאין בהם חסרון מסופק הש"ך אי מצטרפין לרובא כמו גרגרת. ופרי חדש מכשיר בכל גווני ע"ש.


(ו) טריפה:   והטעם מפני שקרומו רך. יש מיני אווזות דלאחר שמסירין הנוצות מראשיהן נראה על הגולגולת גומא והעור שלם רק שכפוף לתחת ונראה כעין גומא וכאשר מתחילין לחתוך העור נראה בגלגולת סדק המגיע עד קרום המוח והקרום קיים כשירות דהכי רביתייהו. וכן יש עופות דיש להן גבשושית ותחתיו יש בעצם נקבים דקים עשוים ככברה כך רביתייהו (תשובת צ"צ סי' ע"א) ופרי חדש מחמיר תרנגולת שיש בעצם גלגולת חטוטרות גם הנוצה שעליה גבוה משאר נוצות שעל הגלגולת עיין פרי חדש סי' נ' דמסיק אם לא שהה יב"ח או שלא הטילו ביצים יש להטריפם ואם לאו יש להקל בה"מ ע"ש ובתשובת חב"י שאלה ל"א כ' בשם אחרונים גם הגאון מוה' שמואל קאיידנויר העיד ששאל להגאון מ' נפתלי כ"ץ אב"ד דק"ק פפ"ד על אווזות הנ"ל ואמר דהכי רביתייהו עיין שם. (מהרמ"ט).


(ז) בשיניה:   וכ' בש"ך דאלו ביד יש לאסור משום דרוסה דיש דרוסה לחולדה בעופות. תרנגולת שניקב עצם קדרות המוח ועלה עצם בנקב או נתחבר סדק השבר ונסתם כבראשונה בשל ישראל יש להקל דאלו ניקב הקרום לא היה עצם נתגדל ונתחבר עד שאינו ניכר. הריק"ש בתשוב' סי' קכ"ה ופרי חדש חולק עליו.


(ח) דיבשה:   וכ' בט"ז בשם רש"ל מיהו אם יורד דם מחמת שנקרע העור ועצם קיים כשר ואף בעוף של מים יש להכשיר וה"ה אם יש בגלגולת רק נפוח ועצם הגלגולת שלם כשר אף בעוף של מים (איסור והיתר). ובש"ך כ' דוקא בנקב יש חילוק בין בהמה לעוף אבל בנחבסה אין חילוק.







▲ חזור לראש