שולחן ערוך חושן משפט רטז יא

המוכר קרקע ושייר אילנות הרי יש לו חצי הקרקע כולה שאילו לא שייר בקרקע היה אומר לו הלוקח עקור אילניך

וי"א דאין לו אלא הקרקע הצריך לה (ראב"ד וטור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

הרי יש לו חצי קרקע כולה המ"מ: פי' טעמא דהרמב"ם בזה ובדין שייר לפניו שני אילנות דבסמוך והוא דס"ל דכל דנחית לשייר לנפשו שייר בעין יפה טפי הלכך מעלינן ליה בכל אחד חד דרגא דאילו מכר לאחר בתוך שדיהו ג' אילנות היה קונה ג"כ מהקרקע תחתיהן וביניהן וחוצה לה כמלא אורה וסלו בשייר האילנות לנפשו מעלינן ליה ואמרינן דשייר לנפשו כל חצי שדה שנטועין בתוכו ובמוכר שני אילנות לאחר בתוך שדיהו דכבר נתבאר דינו דלא קנה מגוף הקרקע כלום בשייר לנפשו ב' אילנות מעלינן ליה ואמרי' ששייר לנפשיה גם הקרקע הצריכה להן דהיינו תחתיהם וביניהם כו' (והאי נתינת טעם דכתב שאילו לא שייר היה הלוקח אומר עקור אילונך ולן אינו נתינת טעם למה שכ' שיש לו חצי קרקע דמה"ט הוי סגי ליה בכדי הצריך לאילנות אלא לשון הגמרא תפס הרמב"ם כדרכו ובגמרא קאמר כן רב פפא לאפוקי מדעת רב זביד דאמר בכיוצא בהם דאין לו בקרקע כלום אפי' לזרוע תחתיהם או לנטוע במקומיהם לאחר שנתייבשו וע"ז קאמר ליה א"כ יאמר בעל הקרקע עקור אילוניך גם קודם שיתייבשו ולך והי"א חולקים וס"ל דגם בשייר לנפשו לא נתייפה כחו להיות לו כל חצי הקרקע מיהו ג"כ מודים דאפילו בשייר ב' אילנו' לפניו דשייר לו עמהן כל הקרקע הצריכ' להם דהיינו תחתיהן וביניהן כו' כיון דשייר לנפשו ועפ"ר מ"ש עוד מזה פי' אחר לדברי הרמב"ם ע"פ מ"ש הטור בשם הרמב"ם ומ"ש כאן הוא מוכרח ע"פ מ"ש מור"ם על המחבר ז"ל ויש אומרים דאין לו אלא כו' דמל' אלא מוכח מיניה דמור"ם ז"ל פי' לדברי הרמב"ם שהוא כדברי המחבר כמשמעות פשוטו ודו"ק:

באר היטב

עריכה

(יז) חצי: המ"מ פי' טעמא דהרמב"ם בזה ובדין הסמוך אם שייר ב' אילנות והוא דס"ל דכל דנחית לשייר לנפשו שייר בעין יפה טפי הלכך מעלינן ליה בכל אחד חד דרגא דאילו מכר לאחר ג' אילנות היה קונ' מהקרקע תחתיהן וביניהן וחוצ' להן כמלא כו' בשייר האילנות לנפשיה מעלינן ליה ואמרי' דשייר לנפשו חצי השדה שנטועין בתוכו ובמכר ב' אילנות דלא קנה הלוקח מגוף הקרקע כלום בשייר לנפשיה אמרינן דגם הקרקע הצריכ' להן דהיינו תחתיהן כו' גם כן שייר ליה והי"א ס"ל דגם בשייר לנפשיה לא נתיפה כחו להיות לו חצי השד' מיהו מודים דאפי' בשייר ב' אילנות דג"כ יש לו כל הקרקע הצריך להן דהיינו תחתיהן וביניהן וכו' כיון דשייר לנפשיה. שם.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}