שולחן ערוך אורח חיים תרס ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

נוהגים להקיף אף מי שאין לו לולב:

הגה: ויש אומרים שמי שאין לו לולב אינו מקיף וכן נוהגין (טור בשם רש"י ור"ן פרק לולב). וביום השביעי נוטלין הערבה עם הלולב להקיף (בית יוסף). מי שאירע לו אבל בחג אינו מקיף וכן אבל כל י"ב חודש על אביו ואמו (כל בו) וכן נהגו:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

מי שאירע לו אבל כו'. בב"י הביא זה בשם כל בו וכ' עליו ודברי תימה הם למה יפסידו ההקפ' וכן נוהגין להקיף אפי' האבל עצמו עכ"ל ואנו נוהגין שלא להקיף ומו"ח ז"ל הביא ראיה שלא להקיף ממה דאי' בפ' לולב וערב' דף מ"ד דר"ל ס"ל דכהני' בעלי מומין נכנסין בין האול' למזבח כדי לצאת בערבה ור"י אמר מי יימר דבעלי מומין נכנסין דלמא דוקא תמימים וכתבו התו' דפרועי ראש דינם כבעלי מומין וא"כ לדברי ר"י אסור בפרועי ראש והאבל הוא פרוע ראש ואין זה נכון דא"כ כל מי שאינו כהן לא יקיף עכשיו דהא במקדש לא הקיפו רק הכהנים סביב המזבח דזר אסור ליכנס לשם ואפי' כהני' בעלי מומין ג"כ לא יקיפו עכשיו אלא ודאי דאין מדמין בדבר זה למקדש אלא שאנו עושין זכר למקדש ונראה קצת ליתן טעם למנהגנו שהוא כמו שיש מנהג שאין אבל מתפלל בימי' שאין בהם תחנון כמ"ש בתשו' רמ"א שטעם בזה שמדה"ד מתו ח' נגד האבל וע"כ לא נכון להיות ש"ץ אף שזה טעם חלוש ושם בתשובה הוא חולק ע"ז מ"מ כיון שנהגו כך שם זהו עצמו הטעם בכאן שכל המקיפים הם כשלוחים של שאר הקהל כנ"ל:
 

מגן אברהם

(ג) וי"א שמי וכו':    ורש"ל כ' דביום ז' אף מי שאין לו לולב יקיף בערבה אלא דמיחזי כיוהרא ומ"מ אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה (ב"ח):
 

באר היטב

(ג) אינו מקיף:    וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה. ב"ח מ"א.

(ד) נוטלין:    והאר"י ז"ל הזהיר שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע עיין ספר כוונת הש"ר בסופו. ושל"ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה ועיין בס' נגיד ומצוה.
 

משנה ברורה

(ו) על הבימה — רק פותחין ארון הקודש ואומרים הושענות וכדלקמיה [אחרונים]:

(ז) אינו מקיף — וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה [אחרונים]:

(ח) נוטלין הערבה עם הלולב — עיין לקמן סימן תרס"ד סעיף ז בהג"ה דיותר טוב שלא לחבר הערבה עם הלולב כלל וכן כתבו בשם האר"י ז"ל שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע ושל"ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה:

(ט) אינו מקיף — דכתיב "ושמחתם לפני ד' אלהיכם שבעת ימים" והוא בשעת הקפה [הגר"א]:

פירושים נוספים