שולחן ערוך אורח חיים תקצו א


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

לאחר תפלה מריעים תרועה גדולה בלא תקיעה.

הגה: ויש מקומות נוהגין לחזור ולתקוע שלשים קולות (מנהגים ישנים) ולאחר שיצאו בזה שוב אין לתקוע עוד בחנם אבל קטן אפילו הגיע לחינוך מותר לומר לו שיתקע (המגיד פרק ב' מהלכות שופר) ומותר לו לתקוע כל היום (אור זרוע דראש השנה):

מפרשים

מגן אברהם

(א) ל' קולות:    ובשל"ה כ' לתקוע מאה קולות:


(ב) אין לתקוע עוד בחנם:    וכ"כ הד"מ ולמד ממ"ש הטור סי' תקפ"ט גבי נשים וסי' תק"ץ שעובר על שבות דרבנן דלא כא"ז ע"כ וכ"כ בס' יראים, וכ' הראב"ן דאסור להוציא השופר כשא"צ לתקוע דהוי הוצא' שלא לצורך ועיין סי' תקי"ח ונ"ל דאפי' מי שיתקע ביום השני אסור לתקוע ביום הראשון להתלמד דהא בקיאי' בקביע' דירח' והראשון קודש והשני חול עיין סי' תק"ג:


(ג) מותר לו' לו:    אף על פי שא"א לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך וא"כ היאך עובר באמירה בשביל הקטן י"ל דהוא עצמו זוכה בכך שמחנך הקטן [רא"ם]:

באר היטב

(א) אין לתקוע:    ואסור להוציא השופר כשאין צריך לתקוע דהוי הוצאה שלא לצורך ואפי' מי שיתקע ביום שני אסור לתקוע ביום א' להתלמד דהא בקיאים בקביע' דירח' והראשון קודש והשני חול מ"א ע"ש. והט"ז מתיר לתקוע בר"ה אחר שיצאו ע"ש שהעלה דביום טוב ליכא שבות דתקיעה ע"ש. ובתשו' חכם צבי סימן ל"ה תמה עליו ע"ש. ובתשו' פנים מאירות סימן ק"ב הליץ בעד הט"ז ע"ש וע' יד אהרן באורך מזה ומיהו שרי לטלטל השופר אחר שתקעו בו השכנה"ג משם רש"ל וכ"כ הט"ז סוף ס"ק ב' ע"ש וע' סימן תקפ"ח סעיף ה' בהג"ה.


משנה ברורה

(א) מריעים תרועה גדולה - כדי לערבב השטן שלא יקטרג עליהם אחר התפילה שהולכים ואוכלים ושותים ושמחים לומר שאינם יראים מאימת הדין אבל אין אנו נוהגין כן רק בסיום תקיעה אחרונה של השלמת מאה קולות כמו שנבאר לקמיה המקרא אומר תקיעה גדולה והתוקע מאריך בה יותר משאר תקיעות [מט"א]:

(ב) שלשים קולות - ובשל"ה כתב לתקוע מאה קולות דהיינו שלשים דישיבה והתקיעות של סדרים ושלשים אחר התפלה ולהוסיף עוד שבס"ה יהיו מאה קולות:

(ג) אין לתקוע עוד וכו' - דכיון שא"צ הוי ככל שאר יו"ט שאסור לתקוע משום שבות. ועיין בט"ז שדעתו דיו"ט של ר"ה אינו דומה לשאר יו"ט בזה אבל רוב האחרונים הסכימו לאסור כדברי הרמ"א. ולענין טלטול לכו"ע שרי כל היום דהא ראוי לתקוע בו להוציא אחרים שלא יצאו עדיין:

(ד) בחנם - וגם אסור להוציא השופר כשא"צ לתקוע דהוי הוצאה שלא לצורך ועיין סימן תקי"ח ס"א בהג"ה ואפילו מי שיתקע ביום שני אסור לתקוע בראשון להתלמד:

(ה) מותר לומר לו שיתקע - היינו אף להשתדל ללמדו אופן התקיעות ואפילו אחר שאינו אביו משמע דמותר בזה דמחנך לקטן:

(ו) כל היום - אקטן קאי דאילו גדול הא כבר כתב דאין לתקוע עוד בחנם:






▲ חזור לראש