פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקצא ב

שולחן ערוך

המנהג פשוט בכל בני ספרד שאין מזכירין פסוקי קרבן מוסף כלל.

הגה: והמנהג הפשוט באשכנז ובגלילות אלו לומר פסוקי מוסף ראש השנה ואין אומרים פסוקי מוסף ראש חודש אלא אומרים מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד וכו' ושני שעירים לכפר ושני תמידין כהלכתן (טור). ואומרים גם כן מוספי יום הזכרון (ר"ן סוף ראש השנה ורבינו ירוחם וכל בו):

מפרשים

מגן אברהם

(א) וא"א פסוקי כו':    אפי' קודם הקרבנות א"א אותו [טור מנהגים לבוש סי' תקפ"ב]:


(ב) ואומרי' ג"כ מוספי כו':    אף על גב שהרב"י כתבו בסמוך ס"ג כתבו רמ"א כאן להודיענו דאף למנהגנו שאומרים הפסוקים יאמר מוספי דלא כב"ח שנדחק שלא לו' מוספי ע"ש, וכ"מ בר"ן שכ' שלא לומר פסוקי מוסף ר"ח משמע פסוקי ר"ה אומרים ואפ"ה כ' לו' את מוספי כו' ע"ש: במקום שהקהל מתפללין עם הש"ץ והש"ץ תוקע וטעה אסור לשוח ולגעור בו דתקיעות שעל סדר הברכות אין מעכבות כ"ש שהיחידים א"צ לשמוע על סדר הברכות ואף אם לא שמעו תקיעות דמיושב יחזרו ויתקעו אחר התפל' אותו סי' שטעה ודיו [רשב"א סי' רצ"ה]:

באר היטב

(א) מוספי:    אע"ג שהרב"י כתבו בסמוך ס"ג כתבו רמ"א כאן להודיענו דאף למנהגינו שאומרים הפסוקים יאמר מוספי ועיין מ"א. ואם אמר ביום השני מוסף א"צ לחזור המבי"ט חלק א' סי' מ"ו והלק"ט חלק ב' סי' רכ"ב וע' יד אהרן.


משנה ברורה

(ב) שאין מזכירין וכו' - שאין לומר פסוקי מוסף אלא בשבת ור"ח דרגילי בהו ולא אתי למיטעי אבל בשאר מועדים דלא רגילי בהו אתי למיטעי לכך אין מזכירין אותן אלא אומרים ככתוב בתורתך וכו':

(ג) וא"א פסוקי מוסף ר"ח - ואפילו בבקר אצל פרשיות הקרבנות א"א אותו והטעם בכ"ז כדי שלא יאמרו יום ב' דר"ח עיקר כמו בשאר ר"ח [ובאמת אינו כן דחודש אלול לעולם אינו מעובר] ועוד טעם שלא לתת ליום זה מעלה מצד שהוא ר"ח שהרי יש לו מעלה גדולה מזו מצד ר"ה ור"ח נכלל במה שאומרים זכרון דקאי גם על ר"ח וכתיב ביום הכסא זהו ר"ה שהחדש מתכסה בו:

(ד) ושני שעירים לכפר - היינו השעיר שהוא לחטאת והשעיר של ר"ח:

(ה) ואומרים ג"כ מוספי יום הזכרון - לכלול גם ר"ח ואע"ג שהמחבר כתב זה בעצמו בס"ג כתבו הרמ"א פה להודיענו דאף למנהגנו שאומרים הפסוקים יאמר מוספי:






▲ חזור לראש