שולחן ערוך אורח חיים תקפו טו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

לא הוציא זכרותו אלא נקב בו, כשר. אבל אם הוציא הזכרות ועשה ממנו שופר, כגון שנקב בו, פסול.

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

זכרותו. פי' כשהוא מחובר בבהמה עצם בולט מהראש ונכנס לתוכו ומוציאין אותו מתוכו וזה לא הוציאו אלא נקב את הזכרות אבל אם הוציאו כו' פסול דכל שאינו חלול לא מקרי שופר:


 

מגן אברהם

(כ) נקב בו כשר:    ואפי' לכתחלה מותר לעשות כן דמין במינו אינו חוצץ וכ"מ בסוכה דף ל"ו ולקמן סי' תרנ"א:
 

משנה ברורה

(סו) לא הוציא זכרותו וכו' – דכשהוא מחובר בבהמה, עצם בולט מן הראש ונכנס לתוכו. וכשעושין שופר, מוציאין אותו מתוכו, וזה לא הוציאו, אלא נקב אותו מתחילתו ועד סופו.

(סז) כשר – ואפילו לכתחילה מותר לעשות כן, דמין במינו אינו חוצץ, ואין זה בכלל שתי שופרות, כיוון דהוא דבוק מתחילתו. ואין הכי נמי אם הוציאו ונקב בו והחזירו, דהוא פסול.

(סח) כגון שנקב בו פסול – דשופר הוא מלשון שפופרת שהיא חלולה, וכל שאינו חלול בטבעו לא מקרי שופר.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש