שולחן ערוך אורח חיים תקמד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

צרכי רבים מותר לעשותם בחול המועד כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים ולתקן המקואות:

הגה: ודוקא צרכי רבים כאלו שהם צריכים לגוף האדם אבל שאר צרכי רבים כגון בנין בית הכנסת (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א) אסור לעשות במועד והוא הדין דלשאר צרכי מצוה אסור לעשות מלאכת אומן במועד (ריב"ש סימן רכ"ו):

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(א) לגוף האדם:    וה"ה לתקן מרחצאות דצריך לגוף האדם דא"א שלא יצטרך אחד מהן למרחץ אבל יחיד אפשר ליה בלא מרחץ או לילך במקום אחר ומשמע ברשב"א דמרחץ אפי' מעשה אומן שרי אבל ברא"ש משמע דדוקא מעשה הדיוט שרי דאינו צורך המועד עס"ב:

(ב) בנין בה"כ:    אפי' צריך ליה עתה אסור: וכתב בס' בד"ה דבזמן הזה הוי בנין בה"כ דבר האבד דחיישי' שימנעו העכו"ם מלבנותו:

באר היטב

(א) לגוף:    וה"ה לתקן מרחצאות לרבים ודוקא מעשה הדיוט עיין מ"א.

(ב) ב"ה:    ובזמן הזה שרי דאם יתעכב שמא ימנעו העכו"ם מלבנות בית הכנסת. מ"א.


משנה ברורה

(א) צרכי רבים מותר וכו' - דע דכל צרכי רבים מותר אפילו כיונו מלאכתן במועד וגם בפרהסיא ובטורח גדול והטעם שהתירו בכיון מלאכתו דכל צרכי רבים אינם נגמרים אלא בשעה שהם בטלים כולם ומתחברים יחד ואם לא יעשו עכשיו יתבטל הדבר [ולכן אם יש להם מנהיג שהרשות בידו לעשות לבדו אסור לו לכוין מלאכתו במועד] ויש בזה שני חלוקים דאם הוא מעשה אומן אינו מותר אא"כ שהוא צורך המועד ואם הוא מעשה הדיוט שרי אפילו אם הוא רק צורך אחר המועד:

(ב) כגון וכו' - ואפילו מעשה אומן שרי בזה כיון שדבר זה צריך גם במועד:

(ג) ולהסיר מהם המכשולות - בגמרא איתא דמחוייבין בזה שלא יהיה כשופך דמים אם יארע מכשול עי"ש:

(ד) ולתקן המקואות - וה"ה דלכתחלה ג"כ מותר לעשות מקוה בחוה"מ ודומיא דחפירת בור המבואר בס"ב ודוקא כשתהיה נגמרת בחוה"מ ותהיה צורך המועד דאל"ה אסור דהוא מעשה אומן:

(ה) צרכי רבים כאלו וכו' - וה"ה לתקן מרחץ לצורך רבים שיש בהן צער הגוף אם לא ירחוץ ובזה ג"כ דוקא אם יהיה נגמר בחוה"מ ותהיה צורך המועד אם הוא מעשה אומן:

(ו) כגון בנין ביהכ"נ - לרבותא נקט דאפילו בנין ביהכ"נ שהוא מצוה כדי להתפלל בו במועד בעשרה ואפילו אין להם מקום אחר להתפלל בעשרה ג"כ אסור שזה אין צורך לגוף האדם ואפילו התחילו מכבר לבנותו וא"צ במועד אלא להשלימו אסור מפני שהוא צריך מעשה אומן לזה. כתבו הפוסקים דבזה"ז הוי בנין ביהכ"נ דבר האבד דחיישינן שאם ימתין עד אחר המועד יעכבו העכו"מ מלבנותו. ובספר מאמר מרדכי כתב דהכל לפי המקום והזמן ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות ע"ש:

(ז) לעשות במועד - כתב בשערי תשובה נהגו לסדר צרכי רבים בח"ה למנות גבאים ופרנסים. ונ"ל דאם צריך לכתוב בענין זה לא יכתוב כתב אשורית כ"א משיט"א או כתב שלנו דבכתב אשורי שהוא מעשה אומן הלא לא הותר צרכי רבים כ"א כשהוא לצורך הגוף וכנ"ל:

(ח) צרכי מצוה וכו' - ר"ל דמעלת המצוה לא מהני להתיר בשביל זה מלאכת אומן אף כשצריך לה במועד ומעשה הדיוט מותר לצורך המועד אף כשאין בה מצוה וכנ"ל בסימן תקמ"א ס"ה:

ביאור הלכה

(*) צרכי רבים וכו':    עיין סימן תקמ"ב ס"א דבמלאכות המותרות בעינן דוקא שיהיו בחנם ועיין במגן אברהם ובמאמ"ר ונהר שלום בסימן זה שהסכימו כולם דאם הם לצורך מצוה מותר ליטול עבורם שכר ועיין במחה"ש שכתב דבצרכי רבים בלא מצוה אסור ליטול שכר אבל מפמ"ג משמע דבצרכי רבים לחוד ג"כ מותר ליטול שכר וטעמו דהוא ג"כ כצורך מצוה דמיא וכן נראה מפשטיות המשנה דכללה כל צרכי רבים בחדא מחתא עם דין דיוצאין על הכלאים ושם הלא מבואר בגמרא בהדיא דנוטלין שכר וגם מי ירצה לעשות כל צרכי רבים בלא שכר:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש