שולחן ערוך אורח חיים תקב ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

לדידן מותר לבשל בקדרות חדשות ביום טוב:

הגה: ויש אוסרין (הרא"ש והטור) וכן המנהג אם לא על ידי הדחק ולכן נהגו כשקונין קדרות חדשות בפסח מבשלים בהן קודם יום טוב (דברי עצמו):

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

לדידן מותר לבשל בקדירות כו'. דבגמ' איתא אין מלבנין הרעפים לצלות מאי קא עביד א"ר יוחנן הכא ברעפים חדשים עסקי' שצריך לחסמן פי' להקשותן ונעשה כלי ואמרי' תו דשופת הקדירה בשבת חייב משום ליבון רעפים פי' משום הך גזירה דנעש' כלי ע"י היסק הראשון וכתבו התוס' ויש נזהרין שלא לבשל בתחילה בי"ט בקדירה חדשה ולא היא דהכא בקדירה ריקנית דאז שייך בה ליבון רעפים ששפתה קודם שמביא המים אבל כשמבשלין בה מאכל לא שייך בה ליבון רעפי' ורי"ו כתב ט"א וז"ל ונראה דבקדירות שלנו שכל תיקונן וגמר עשייתן היא בתנור של יוצרים שאינו אסור וכן עמא דבר וכתב ב"י המנהג פשוט היום לבשל בקדירות חדשות בי"ט ואין מפקפק בדבר עכ"ל ועפ"ז נ"ל אע"ג דכתב רמ"א שמנהגנו לבשל בחדשות קודם י"ט מ"מ אם הוא שעת הדחק והוא שכח לבשלם קודם י"ט או שלא מצא קדירות רק בי"ט יש לסמוך על המתירים לבשל בי"ט בחדשות:
 

מגן אברהם

(יד) וכן המנהג:    ז"ל ד"מ כמדומ' לי שנהגו במקומנו איסור שהרי מנהג פשוט בכל הקדירות שקונין לפסח מבשלין בהם מים קודם פסח עכ"ל ובמהרי"ל ה' פסח כ' שאסור להטמין בקדירה חדשה ע"כ ובאמת בשאר י"ט אין העולם נזהרים ומבשלין בקדירה חדשה ונ"ל טעם שכ' הרא"ש דחסומי קא מחסם להו דחזינ' להו דמדייתי ואין מחזיקין מים עד שיבשלו בהם פעם א' עכ"ל וידוע דכלים המצופים שקורין גלזיר"ט מחזיקין מים בטוב אפי' קודם בישול לכן מותר לבשל בהם בי"ט בתחלה שרוב תשמישן בגלזיר"ט אבל בפסח שאין משתמשין בכלי גלזיר"ט כמ"ש סי' תנ"א אלא בכלים שאין מצופין לכן מבשלים בהם מים קודם י"ט כנ"ל הטע' אבל באמת אין חילוק בין פסח לשאר י"ט:

(טו) ע"י הדחק:    שאין לו מה לאכול (הג"מ ב"י יש"ש):
 

באר היטב

(ה) אוסרים:    וכלים המצופין שקורין גלזיר"ט מחזיקים מים בטוב אפי' קודם בישול לכן מותר לבשל בהם בי"ט בתחלה.

(ו) הדחק:    שאין לו מה לאכול הג"מ ב"י יש"ש וט"ז כתב דאם שכח לבשלה קודם י"ט או שלא מצא קדירות רק בי"ט יש לסמוך על המתירי' לבשל בי"ט בחדשות.

(ז) בפסח:    דבשאר י"ט רוב תשמישן בכלי גלזיר"ט אבל בפסח שאין משתמשין בכלי גלזיר"ט כמ"ש סי' תנ"א אלא בכלים שאין מצופין לכן מבשלים בהם מים קודם י"ט. אבל באמת אין חילוק בין פסח לשאר י"ט מ"א. והעולם אין נזהרין להבעיר בי"ט הטובא"ק בשפופרת חדשה ולאו שפיר עבדי.
 

משנה ברורה

(כד) לדידן מותר וכו' - היינו משום דיש אוסרים לבשל בקדירה חדשה ביו"ט כמו שכתב הרמ"א משום דבבישול הראשון מתחזקת הקדירה דקודם הבישול ניכר בה פליטת המים מבחוץ ויש בזה משום תיקון מנא ודעת המחבר כרבינו ירוחם דבקדרות שלנו נגמר בישולן כבר אצל היוצר ולכן מותר לדידן לבשל בקדרה חדשה:

(כה) וכן המנהג - ודעת המ"א לחלק דכלים המצופין שקורין גליזיר"ט מחזיקין מים בטוב אף קודם בישול ולכן מותר לבשל בהן ביו"ט אף בתחלה והמנהג להחמיר הוא רק בכלים שאינם גליזירט וכ"כ שארי אחרונים:

(כו) ע"י הדחק - כגון ששכח לבשל בהן קודם יו"ט ואין לו קדרה אחרת:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש