שולחן ערוך אורח חיים תפג א

מי שאין לו יין בליל פסח מקדש על הפת שמברך המוציא ובוצע ומניח ידיו עליו עד שגומר הקידוש ומברך על אכילת מצה ואוכל ואחר כך אוכל שאר ירקות ומסלק השלחן ואומר מה נשתנה וכל ההגדה עד גאל ישראל ומברך על המרור ואוכל ואחר כך כורך מצה ומרור ואוכל.

הגה: בלא ברכה. ובמקומות שנוהגים לשתות משקה הנעשה מדבש שקורין מע"ד יכול ליקח אותו משקה לארבע כוסות אם אין לו יין (מהרי"ל). ויש אומרים שאין עושין קידוש על שאר משקין כמו שנתבאר לעיל סימן ער"ב סעיף ט'. ולי נראה דלענין ד' כוסות יש לסמוך אמאן דאמר דמקדשין על שאר משקין אם הוא חמר מדינה כמו שנתבאר לעיל סימן ער"ב:

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

נ"ל דמי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש דהא י"א דב"ה אינה טעונה כוס ואם יש לו שנים יקח לקידוש ולב"ה ואם יש לו ג' יקח לקידוש ועל כוס שני יאמר ההגדה עד גאל ישראל ועל השלישי יברך ב"ה ואחר כך יאמר חצי הלל בלא כוס, כתב ב"י בשם א"ח מי שעוש' סדרו על הפת אינו מברך לא גאלנו ולא יהללוך כי שתיהם ברכות של כוס עכ"ל אבל פה בש"ע כ' כדברי הרי"ף שאומר גאל ישראל דטעמ' דההגד' נתקנ' על המצ' שעונין עליה דברים הרב' אבל יהללוך לא יאמר בחתימ':

(א) ובוצע: פי' פורס המצ' הא' והשני' לא יבצע עד שיברך על א"מ כמ"ש סי' תע"ה וכ"מ בב"ח ומ"מ צ"ע למה לא יבצע האחד קוד' קידוש דמ"מ יהי' לו לחם משנ' לכן נ"ל דדברי' אלו לקוחים מדברי הרי"ף שס"ל דאין צריך אלא ב' מצות אבל אנו שלוקחין ג' בוצע הא' קודם קידוש דהא מספק' לן אם צריך לברך המוצי' על פרוס' וכמ"ש סי' תע"ה וכ"מ בב"ח ואם חל במ"ש עיין סי' רצ"ו:

(ב) שאר ירקות: ומברך עליהם בפה"א דהוי כדברים הבאים שלא מחמ' הסעוד' כיון שאין מלפתין בהם הפת לבוש וכ"מ בהרא"ש ובמרדכי שדוקא מרור שהוא חוב' לאכול עם המצה י"א דמצה פוטרתו אבל לא בשאר ירקות אבל בתו' משמע קצת דגם ירקות פת פוטרתן (עיין סי' קע"ז) ומ"מ נ"ל דיש לברך עליהם דאותן ירקות שאנו אוכלים דהיינו פיטרזי"ל אין ממשיכין תאות המאכל:

(ג) אם הוא חמר מדינה: נ"ל דאפי' במקום שכל השנה אין רוב שתיית העם במי דבש מ"מ אם בפסח רוב שתיתם ממנו נקרא חמר מדינה עמ"ש סי' קפ"ב וכ"מ בב"ח בשם רש"ל משום דבפת איכא דעות חלוקות לכן מוטב ליקח שאר משקין ולפי מ"ש לברך ב"ה על קוו"ס או באר"שט אם הוא שתיית רוב ההמון וא"כ אפשר דגם כאן אם שתיית רוב ההמון לקרי"ץ או עפי"ל טרא"נק נותר ליקח אותו לד' כוסות אם אין לו מע"ד ויין:

באר היטב

עריכה

(א) יין: ע"ל סי' תע"ב ס"ק ט"ו דאם אין לו יין דיוצ' במי צמוקים אם יש בהם לחלוחית כשמעצרין אותן ע"ש וכ' המ"א נ"ל דמי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש ואם יש לו שני' יקח אותם לקידוש ולברכת המזון ואם יש לו שלשה יעשה בהם שלש כוסות ראשונות ע"ש. והח"י כ' ול"נ דאם הוא בליל ראשון ויש לו רק שני כוסות יקיים כוס א' על ליל שני ע"ש. ודוקא כשאין לו אלא ב' כוסות אבל אם יש לו ד' כוסות לבד צריך ליטול כולם בליל ראשון כמש"ל סי' תע"ב ס"ק. ט"ז ע"ש. וכ"כ בתשובת שבות יעקב ח"ב סי' י"ד ע"ש.

(ב) ובוצע: דהיינו שמפריש תחלה האמצעית ונוטל החציה לאפיקומן כדלעיל סי' תע"ג ותע"ה. מ"א ע"ש.

(ג) גאל: אבל יהללוך לא יאמר בחתימה להלל לפי שנתקן על הכוס ועמ"א.

(ד) חמר: וכ' המ"א דאפי' במקום שכל השנה אין רוב שתייתם במי דבש מ"מ אם בפסח רוב שתייתם ממנו נקרא חמר מדינה. והח"י כ' דאין להקל כ"א דוקא במקום שרגילין לשתותו כל השנה ע"ש. לאקרי"ץ או עפי"ל טרנ"ק אם הוא שתיית רוב המון מותר ליקח אותו לארבע כוסות אם אין לו מע"ד ויין עמ"א. ועסי' תע"ב ס"ק ט"ו מש"ש.

משנה ברורה

עריכה

(א) מי שאין לו יין - היינו שאין לו כלל אבל אם יש לו יין אפילו רק על כוס אחד [וה"ה שאר משקין אם הוא חמר מדינה לפי מה שמסיק הרמ"א בהג"ה] יקדש עליו ולא יקדש על הפת אף אם דרכו בשארי שבתות ויו"ט לקדש על הפת מ"מ בלילה זה כשתקנו חכמים ד' כוסות תקנו לקדש על היין ולא על הפת. ואם יש לו שני כוסות יקדש על הראשון ואח"כ יאמר ההגדה בלא כוס ובהמ"ז יברך על כוס השני ויצא בזה גם דעת הי"א בסימן קפ"ב דס"ל דבהמ"ז טעונה כוס ואם יש לו ג' כוסות מקדש על אחד ואומר הגדה על אחד ובהמ"ז על אחד וחצי הלל שאחר בהמ"ז יאמר בלא כוס:

(ב) ובוצע - עיין בבה"ל:

(ג) ומניח ידיו עליו - שכיון שמקדש עליו מצוה לאוחזו בידו כשם שאוחז בכוס שמקדש עליו:

(ד) ואח"כ אוכל שאר ירקות - זהו הכרפס. וטובל במי מלח או בחומץ וקודם מצה כנהוג שאר שנים א"א לאכול דהא אסור לטעום קודם קידוש. ולענין ברכה עליהם תלוי הדבר באם הוא דבר שממשיך תאות המאכל אין מברך עליהם דהוא בא בכלל הסעודה ואם לאו מברך עליהם בורא פרי האדמה:

(ה) ואומר מה נשתנה וכו' - וה"ה דאומר הא לחמא עניא וכו'. עד גאל ישראל. עיין במ"א שכתב דיהללוך לא יאמר בחתימה שנתקנה על הכוס דוקא והעתיק הח"י את דבריו אבל בפר"ח מסיק דנראה יותר שיאמרנה וכמו שכתב הד"מ דאין הכוס מעכב לזה דהא בבהכ"נ אומרים הלל בלא כוס וכן הסכימו כמה אחרונים:

(ו) ומברך על המרור - וטובלו בחרוסת שלענין נטילה שנית כשרוצה לגמור סעודתו מסיק במאמר מרדכי דצריך ליטול ידיו מדינא דהא הפסיק בהגדה והלילא [ודומיא דפסקינן לעיל דצריך ליטול ידיו לאכילה אע"ג דנטל מתחלה כדין לדבר שטיבולו במשקה משום דהפסיק באמירת הגדה וה"נ דכוותיה] אכן אם כוון בנטילה ראשונה לגמור סעודתו ולשמור ידיו שלא לטנפם מסיק שם דא"צ ליטול שנית:

(ז) בלא ברכה - ר"ל שא"צ לברך שנית על המצה אע"ג דהפסיק הרבה באמירת הגדה אחר הברכה ראשונה שבירך על המצה ואח"כ גומר הסעודה וכל הסדר בלא כוס יין:

(ח) ובמקומות שנוהגים לשתות וכו' - עיין לעיל בסימן תס"ז ס"ח בהג"ה:

(ט) כמו שנתבאר לעיל וכו' - ר"ל כמו שהסכים שם כהג"ה דבלילה אין לקדש על שאר משקין:

(י) יש לסמוך וכו' - כדי שיוכל לעשות הסדר כסדרו ולקיים ד' כוסות:

(יא) אם הוא חמר מדינה - ואפילו במקום שכל השנה אין רוב שתיית העם במי דבש ורק בפסח ג"כ יש להקל [מ"א וא"ר וש"א דלא כח"י]. ואפשר עוד דאם שתיית רוב ההמון לאקרי"ץ או עפי"ל טראנ"ק מותר ליקח אותו לארבעה כוסות אם אין לו יין:

ביאור הלכה

עריכה

(*) ובוצע: עיין במגן אברהם שכתב [והסכימו עמו כמה אחרונים הנחלת צבי והנהר שלום והגר"ז] דברי המחבר לקוחים מדברי הרי"ף והרי"ף אזיל לשיטתיה דס"ל דא"צ להניח על הסדר כ"א שתי מצות וע"כ אף דבעלמא כשמקדש בשבת ויו"ט על הפת לא יפרוס הפת עד שיגמור הקידוש הכא דקריה רחמנא לחם עוני ומה דרכו של עני בפרוסה לכן בוצע קודם הקידוש ורק בשעת המוציא טוב שיהיו שניהם שלמים כדי שיקיים בזה לחם משנה [וגם זה אינו לעיכובא כדמוכח בטור סימן תע"ה] אבל לדידן דנהגינן לסדר הסדר על ג' מצות כדלעיל בסימן תע"ג ס"ד פורסין המצה האמצעית לשתים בתחלת הסדר והעליונה לא יבצע עד לאחר ברכת אכילת מצה וכן משמע בביאור הגר"א שדברי המחבר הוא רק לדברי הרי"ף:

(*) עד שגומר הקידוש ומברך על א"מ: עיין בספר מאמר מרדכי שמכריע דברכת זמן בכלל קידוש הוא וע"כ מברך זמן ואח"כ על אכילת מצה:

(*) עד גאל ישראל: עיין במ"ב ולענין חולה שאינו יכול לאכול כזית מצה כתב בח"א דיכול לומר יהללוך לכו"ע אכן בברכת אשר גאלנו לא יאמר לאכול בו מצה ומרור רק יאמר והגיענו הלילה הזה כן ה' אלהינו יגיענו וכו':

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}