פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תעד א

שולחן ערוך

שותה כוס שני ואין מברך עליו אלא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על בכוס של קידוש ועל כוס של ברכת המזון ואין מברכין על הגפן גכי אם אחר כוס רביעי.

הגה: והמנהג בין האשכנזים לברך ברכה ראשונה דעל כל כוס וכוס האבל ברכה אחרונה אין מברכין רק אחר האחרון לבד וכן דעת רוב הגאונים:

מפרשים

מגן אברהם

(א) על כל כוס וכוס:    אף על גב דהגדה לא הוי הפסק כמ"ש סו"ס קע"ח מ"מ כיון דכל חדא וחדא הוי מצוה בפ"ע מברכין על כל אחד ואחד וכ"פ ביש"ש פ"ו דחולין סי' י':

באר היטב

משנה ברורה

(א) לא ברכה - ואף על גב דארבעה כוסות שתקנו רבנן, כל אחד מצוה בפני עצמה היא, מכל מקום כיון דליכא היסח הדעת משתיה, שהרי כשבירך על כוס ראשון, היה יודע שישתה עוד כוס, הלכך לא בעי לברוכי על כל כסא וכסא:


(ב) ועל כוס - והכוס רביעי נפטר בברכה של כוס שלישי:


(ג) כי אם - ואף על גב שברכת המזון הוא גמר וסילוק וחשיב כהפסק גמור לעניין ברכה ראשונה של כוס ג' מכל מקום לעניין ברכה אחרונה לא מפסיד מידי שאין היסח הדעת מחייב לברך תיכף ברכה אחרונה ויכול להמתין עד שישתה כל הכוסות ואז יפטר את כל הד' כוסות ביחד:


(ד) על כל כוס - דמשהתחיל בהגדה ולהכי הוי לאצרוכי ברכה בכוס שני ואפילו נימא דזה אינו מפסיק לעניין ברכה (וכההיא דסימן קע"ח ס"ו) מכל מקום כיון דכל חדא וחדא הוי מצוה בפני עצמו יש לברך על כוס ברכה בפני עצמה.


(ה) אבל ברכה אחרונה - דאין היסח הדעת קובע ברכה לאחריו וכנ"ל:






▲ חזור לראש