שולחן ערוך אורח חיים תנח א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

נוהגים שלא ללוש מצת מצוה בערב פסח עד אחר שש שעות שהוא זמן הקרבת קרבן פסח ובי"ד שחל להיות בשבת לשין בערב שבת אחר שש שעות:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(א) אחר ו' שעות:    אף על גב שזמן הקרבת הפסח הוא אחר ו' שעות ומחצה מ"מ עיקר זמנו הוא מחצות כמ"ש התוס' בפסחים דף ה' וביומא דף כ"ח ובנדה ס"ג ע"ב:

כתב הטור המדקדקים נוהגים לאפות הכל קוד' פסח שאם יתערב עמו משהו חמץ יתבטל ע"כ ופשוט דכשנאפ' קוד' פסח נתערב בליש' ומותר אח"כ לבשל המצו' בפסח דאל"כ אף לאוכל' בעין אסורי' ודברי העולת שבת בסי' תנ"ג בזה תמוהים ומהרי"ל כתב שיש אופין בתוך המועד כדי לאכול מצות חדשות בכל יום וכתב המ"מ והאופה בליל י"ט אסור לאפות מצות ספיקות ה"ה דאסור לאפות בליל ראשון על ליל שני מיהו אם אפה מבע"י בליל ראשון יכול לומר אוכל היום פת חמה ויכול לאפות אחרים בליל ראשון ואותה שאפה מבע"י יצניעם לליל שני עמ"ש סי' תק"ז ס"ו ואם נאבד א' מהמצות יאפה אחרות בי"ט משום אסמכתא דנהגו לעשות ג' מעשרון א' אף על פי שיש לו אחרות שמא נעשו ע"י קטנים ונהי דלענין אפיקומן סמכינן עלייהו (כמ"ש סי' תע"ז) לענין מצה דאוריית' לא סמכינן עלייהו (מט"מ מהרי"ל) ועיין סי' תפ"ב:

ואם נילושה עיסה סמוך לחשיכה ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה צ"ע אם מותר לאפותה בי"ט כדי שלא תחמיץ דהא חלה אסור לאפותה כדי שלא תחמיץ וי"ל דשרי להערים ולומר אני אוכל פת חמה כמש"ל אף על פי שלא יקח אותה עיסה למצות כיון דלא לש אותה לשם מצוה מ"מ יוכל לאכלה תוך סעודתו או למחר ביום ראשון ועיין סי' תק"ו ס"ג ומ"ש שם:

באר היטב

(א) שש שעות:    ומחצה. כ"ד הב"ח וט"ז וח"י דלא כמ"א. כתב הב"ח דאין יוצאין במצה שנאפה קודם שלשים יום אפילו עשויה לשם פסח ורוב הפוסקים חולקים עליו ע' ח"י. והמדקדקים נהגו לאפות הכל ק"פ שאם יתערב עמו משהו חמץ יתבטל וכן נהג מהרש"ל. וכתב המ"א ופשוט דכשנאפה ק"פ ונתערב בלישה מותר אח"כ לבשל המצות בפסח דאל"כ אף לאוכלו בעין אסורים דלא כע"ש בסימן תנ"ג. ומהרי"ל כתב שיש אופין בתוך המועד כדי לאכול מצות חדשים בכל יום וט"ז כתב דלא נכון לעשות כן ע"ש טעמו וכ"כ האחרונים וכתב המטה משה והאופה בליל יום טוב אסור לאפות מצות ספיקות וה"ה דאסור לאפות בליל ראשון על ליל שני מיהו אם אפה מבעוד יום בליל ראשון יכול לומר אוכל היום פת חמה ויכול לאפות אחרים בליל ראשון ואותו שאפה מבעוד יום יצניעם לליל שני עמ"ש סי' תקל"ז ס"ז ואם נילושה עיסה סמוך לחשיכה ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה מותר לאפותה ביום טוב כדי שלא תחמיץ. עמ"א.


משנה ברורה

(א) נוהגים וכו' - משמע דאינו אלא מנהג והמנהג נסמך משום דאיתקש אכילת מצה לקרבן פסח דכתיב וזבחת פסח לה' אלהיך וגו' שבעת ימים תאכל עליו מצות וגו' ואמרינן כמו ששחיטת הפסח היה אחר שש כן עשיית מצות של מצוה אחר שש שעות אבל מעצם הדין הוכיחו הפוסקים דאין לחוש לזה דעיקר היקש נאמר לענין אכילת מצה בלילה הראשונה שיהא זהיר לאכול קודם חצות כמו הפסח שהוא נאכל עד חצות וכמבואר לקמן בסימן תע"ז אבל לא לענין עשיית המצה וע"כ בדיעבד אם אפה המצה קודם שש ואפילו חודש או שני חדשים קודם פסח ועשאן לשם מצה כשר:

(ב) מצת מצוה - היינו הצריך לו לצאת ידי חובתו בשני לילות הראשונים אבל שאר המצות אין נוהגין ליזהר בזה:

(ג) עד אחר וכו' - ועיין לקמן בסימן ת"ס ס"ג מה שצריך ליזהר הלש בזמן איסור חמץ. והנה רוב ישראל אין נוהגין ליזהר אפילו במצת מצוה ללוש בע"פ כ"א איזה מהם וחפשתי באחרונים ומצאתי בבגדי ישע טעם להליץ בעד המנהג מפני שיש כמה דעות שאפילו בע"פ במשהו כאשר מבואר לעיל בסי' תנ"ב וזה קשה ליזהר שלא ימצאו אף משהו חמץ בהחטים שלא יהיו מצומחים וע"כ אופין מקודם כדי שיתבטל החמץ. ובמאמר מרדכי מצאתי שכתב וז"ל האידנא מקילין הרבה בדבר מפני הדוחק זולת קצת שנזהרין בזה ללוש ולאפות אחר שש המצות שיוצאין בהם בשני הלילות וכן ראוי לעשות:

(ד) שש שעות - הנה הח"י מצדד כהב"ח דאחר שש ומחצה דוקא אמנם במ"א ובא"ר מצדד כהשו"ע דאחר שש וכן פסק בבית מאיר וכ"מ בביאור הגר"א. ודע דמצד הדין מותר לאפות מצה בפסח אך המדקדקים נוהגים לאפות הכל קודם פסח שאם יתערב משהו חמץ בתוכם יתבטל משא"כ בפסח איסורו במשהו. ופשוט דכשנאפה קודם פסח אפילו היה בו משהו חמץ בהקמח כבר נתערב ונתבטל ומותר אח"כ לבשל המצות בפסח דאין חימוץ אחר אפיה ויש אנשי מעשה שמחמירין על עצמן ואין שורין ואין מבשלין מצות בפסח מחשש שמא נשאר מעט קמח בתוך המצות מבפנים שלא נילוש יפה וע"י השריה יתחמץ. ועיין בשע"ת סימן ת"ס דמצד הדין אין לחוש לזה דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ובפרט בימינו שנוהגין לעשות רקיקין דקים. ומ"מ מי שנוהג בחומרא זו אין מזניחין אותו וע"ש שהאריך בזה. כתבו הפוסקים האופה בליל יו"ט מצת מצוה לא יאפה אלא מה שצריך לאותו לילה ולא על ליל שני מיהו אם אפה מבע"י בליל א' יכול לומר אוכל היום פת חמה ויכול לאפות אחרים בליל ראשון ואותה שאפה מבע"י יצניעם לליל שני וכתבו האחרונים דלכתחלה אין כדאי לאפות ביו"ט שלא יבוא לידי קלקול בהפרשת חלה ביו"ט וכן במדידת קמח וברחיצת כלים ושלא יישנו התינוקות ושלא יבוא עי"ז לאכול אפיקומן אחר חצות:

(ה) לשין בע"ש - ר"ל דלא כהמחמירין לאפות בליל יו"ט וכנ"ל בסוף סק"ד:

(ו) אחר שש שעות - זכר לשאר שנים:




פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש