פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תכב ה

שולחן ערוך

אם הפסיק בו כדושהה אפילו שהה כדי לגמור כולו כהאין צריך לחזור לראש:

מפרשים

מגן אברהם

(ט) א"צ לחזור:    אפילו למ"ד בסי' ס"ה אם הפסיק מחמת אונס כגון שלא היה המקום נקי ושהה כדי לגמור את כול' צריך לחזור הכא מוד' דא"צ כיון שקורין אותו בדילוג (ב"י) וא"כ בימים שגומרין צריך לחזור לראש אם הפסיק מחמת אונס ושהה כדי לגמו' את כול' וב"ח פסק דאפי' בר"ח צריך לחזור ובד"מ כ' דדוק' בק"ש שהוא דאוריי' פסקי' כהרא"ש אבל הלל דרבנן א"צ לחזור לראש אפילו בימים שגומרי' ולכן לא הגיה כלום בש"ע והמחמיר יחזיר לקרותו בלא ברכה ועמש"ל ס"ב:

באר היטב

(י) אפי':    המ"א העלה והמחמי' יחזו' לקרותו בלא ברכה ע"ש.


משנה ברורה

(כד) ושהה אפילו שהה מחמת אונס שהיה המקום אינו נקי וכה"ג:


(כה) אינו צריך לחזור לראש ואפילו בשעה שגומרים ההלל נמי א"צ לחזור ואפילו לפי פסק הרמ"א בסימן ס"ה גבי ק"ש דהיכי שהיה השהיה מחמת אונס דצריך לחזור לראש שאני הלל דכל עקרו אינו אלא מדרבנן ואפילו בשעה שגומרים אותו ולהכי לא מחמרינן ביה ויש מחמירין בזה וע"כ טוב לחזור ולקרותו בלי ברכה ועיין לעיל בסימן ס"ה במ"ב ובה"ל שם בארנו כל פרטי דינים אלו:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש