שולחן ערוך אורח חיים תטו ד

כשמניח עירובי תחומין מברך על מצות עירוב ואומר בזה העירוב יהא מותר לי לילך ממקום פלוני אלפים אמה לכל רוח ואם מערב לרבים אומר יהא מותר לפלוני ולפלוני או לבני מקום פלוני:

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ד) מברך על כו': אף על גב דקולא הוא שיוצא חוץ לתחום מ"מ שייך לומר וצונו שלא להלוך בלא עירוב כענין שחיטה:

(ה) ואומר כו': ואם לא אמר אינו עירוב כמ"ש סי' תי"ו ס"ב ע"ש וע"ס סי' שס"ו:

באר היטב

עריכה

(ג) ואומר: ואם לא אמר אינו עירוב כמ"ש סי' תי"ו ס"ב ועיין ססי' שס"ו.

משנה ברורה

עריכה

(יג) מברך וכו' - אע"ג שאם לא ירצה לילך חוץ לאלפים א"צ עירוב מ"מ שייך לומר וצונו שלא לילך בלי עירוב כענין שחיטה שמברך עליה אע"ג שאינו מחוייב לאכול בשר:

(יד) על מצות עירוב - ואם לא בירך אינו מעכב:

(טו) ואומר בזה העירוב וכו' - ואם לא אמר לא הוי עירוב (מ"א) מיהו אם אמר יהא זה לעירוב מהני בדיעבד [ח"א] וכ"ז כשעירב בפת אבל אם עירב ברגליו בכונה לחוד סגי כשהלך לשם [פמ"ג]:

(טז) לילך - בלבוש הנוסח לילך למחר וכן איתא לעיל בסימן ת"ט ס"ז ואם מערב לכל השבתות יאמר לכל שבתות השנה:

(יז) פלוני - פי' ממקום זה דהא אומר בשעה שמניח:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}