שולחן ערוך אורח חיים שצו א
שולחן ערוך אורח חיים · שצו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות בכל מקום אפילו יצא חוץ לתחום ומודדים לכל אדם באמה שלו ואם היה ננס באיבריו נותנים לו ארבע אמות בינוניות של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחים:
- הגה: ואלו ד' אמות מודדין לו מרווחות והוא באמצען (טור). ויש אומרים דמותר להלך ארבע אמות לכל צד אבל לטלטל אין לו רק ארבע אמות עם אלכסונן כמו שנתבאר לעיל סימן שמ"ט (טור בשם הרז"ה והמגיד פרק י"ב בשם רשב"א)
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
יש לו ד"א. בטור כתוב ופסק רי"ף שאין לו אלא ד"א והוא באמצען והרז"ה פסק שיש לו ד"א בכל רוח שהן ח' על ח' ויש לתמו' דלפ"ז פסק רי"ף כר"א דס"ל במתני' כן בדף מ"ה ולא מצינו לרי"ף שפסק כן ואדרב' הרא"ש כ' הא דלא הביא הרי"ף מאי דאמרי' בגמ' ר' יהודא היינו ת"ק כו' משום דס"ל הלכה כת"ק דריש פירקין דאין לו אלא ד"א והב"י הוכיח דהטור לא ס"ל כר"א כיון שכ' סי' ת"ה מי שיוצא חוץ לתחום אפי' אמה א' לא יכנוס להיות כבני העיר ואין לו אלא ד' אמותיו עכ"ל ולא הבנתי הוכח' זו דודאי אם יצא חוץ לתחום יהי' לו מאותו מקום ב' אמות לכל צד ועכ"פ לא יכנס לתוך התחום להיות כבני העיר ובאשר"י כ' כדברי הרז"ה ח' על ח' והוא באמצען והוא לא זכר זה בפסקי הרי"ף גם ברמזים לא זכר בדברי הרי"ף רק ד"א ולא זכר והוא באמצען ע"כ נלע"ד דהך והוא באמצען אין זה מקומו אלא אחר דברי הרז"ה כמ"ש באשר"י כנלע"ד:
מגן אברהם
(א) והוא באמצען: כ"כ הטור לדעת הרי"ף וצ"ע דהא בסי' שמ"ט כ' היו שנים כגון שיש ביניהם ו' אמות ואם איתא דס"ל והוא באמצען א"כ היו אסורים לטלטל מזה לזה אלא ע"כ ס"ל דבורר לאיזה רוח שירצה וגם ברא"ש משמע כן וכ"ד הרמב"ם פי"ב ופכ"ז וידוע שהוא הולך בשיטת הרי"ף וכ"כ הראב"ד ועמ"ש רסי' ת"ה וכמ"ש סימן ת"ט ס"ה:
באר היטב
(א) באמצען: ובסי' שמ"ט מבואר שיכול לברר לאיזה רוח שירצה הד' אמות ע"ש ס"ד עיין מ"א.
משנה ברורה
(א) שבו איש תחתיו מכאן וכו' - פי' דכתיב תחתיו כתחתיו גופו שלש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו וכמבואר בסימן שמ"ט עי"ש במ"ב אך דשם מיירי לענין טלטול איזה חפץ בר"ה והכא מיירי לענין יצא חוץ לתחום דיש לו רשות להלך ד' אמות:
(ב) אפילו יצא וכו' - שהרי משה אמר זה לאותן שיצאו חוץ לתחום שבו איש תחתיו [טור]:
(ג) באמה שלו - עיין לעיל שמ"ט במ"ב סק"ג:
(ד) ננס באיבריו - ר"ל שגופו בינוני וזרועו קצר וכמו שביארתי לעיל בשמ"ט סק"ד ובשה"צ שם:
(ה) ואלו ד"א וכו' - ר"ל בין כשמודדין לכל אדם באמה שלו ובין כשמודדין ד"א בינוניות:
(ו) מרווחות - ר"ל שיהיו מודדין אותו בריוח ולא בצמצום. ודע דארבע אמות נותנין לו מרובעות לעבר פניו שהוא רוצה לילך דהיינו שיכול לילך בהן אף באלכסונן שעולה עוד אמה וג' חומשין:
(ז) והוא באמצען - ט"ס וצריך לכתוב זה אחר תיבת לכל צד וכמו שנבאר לקמיה [ט"ז והגר"א]:
(ח) וי"א דמותר להלוך וכו' - דלדעה ראשונה אין לו רק ד"א לאותו רוח שבירר ואם בירר למקום אחד אינו יכול לחזור ולברור במקום אחר ולדעה זו יש לו ד"א לכל צד סביבותיו דהיינו שמונה על שמונה:
(ט) לכל צד - לכל צד והוא באמצען כצ"ל. ור"ל ממקום שהוא עומד יש לו לכל צד ד' אמות ונמצא דהוא שמונה על שמונה וכמו שכתבנו. ועיין בא"ר שכתב דיש לסמוך על דעה זו למעשה:
(י) אבל לטלטל וכו' - ר"ל דיש אומרים הזה פליגי רק אהילוך אבל לענין טלטול כו"ע מודו דאין מותר רק עד ד"א עם אלכסון ועיין לעיל בסימן שמ"ט דאותן ד"א שבירר לו לכו"ע מותר לטלטל באלכסונן אף שעולה יותר מחמש אמות: