שולחן ערוך אורח חיים שמה יח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

גדר כרמלית שלא יהא פחות מארבעה על ארבעה ואינה תופסת אלא עד עשרה ולמעלה מעשרה הוי מקום פטור וימים ונחלים ממיא משחינן הילכך הנוטל מהם מעל פני המים עד עשרה באויר הוי כרמלית למעלה מעשרה באויר הוי מקום פטור.

הגה: בור העומד בכרמלית אפילו עמוק מאה אמה הוי כרמלית אלא אם כן הוא רחב ארבעה על ארבעה דאין מקום פטור בכרמלית כמו שיתבאר בסמוך.

מפרשים

 

מגן אברהם

(יד) ממיא משחינן:    וא"ת הא מיא לא מבטלי מחיצתא כמ"ש סי"א וא"ל מפני שהספינו' שטות ע"פ המים מבטלי מחיצתא דא"כ ליהוי ר"ה וי"ל דכל חריץ שאינו משופע כדי שיתלקט גבוה י' מתוך ד"א לא הוי רה"י כמ"ש סי"א ור"ה נמי לא הוי שאינו נוח תשמיש הליכתו מפני המים ואם יש גומא בים עמוקה י' ורחבה ד' הזורק לתוכו חייב כדאי' בגמ' דף ק' (ע"א בשם רא"ם) ונ"ל דאפילו שעמוקה י' הוי כרמלית דרבנן כמו קרקע ותל בסי' שע"ב ועיין סי' שע"ג ס"ג:
 

משנה ברורה

(עב) גדר כרמלית וכו' - ר"ל כלל דין כרמלית:

(עג) שלא יהא וכו' ואינה תופסת וכו' - דאקילו בה מקולי ר"ה ומקולי רה"י מקולי ר"ה דאינה תופסת אלא עד עשרה טפחים וכדלעיל בסי"ב [ולא הוי כרה"י דעולם עד לרקיע כדלעיל בס"ה] ומקולי רה"י דלא יהא פחות מד' טפחים על ד' טפחים וכדלעיל בס"ב דאם העמוד מחזיק פחות מזה הוי מקום פטור וכדלקמיה בסי"ט:

(עד) ולמעלה מעשרה וכו' - ר"ל שאם העמוד היה רחב ד' על ד' ופחות מעשרה בגובה שיש עליו דין כרמלית וקלט מן האויר שעליו למעלה מעשרה מותר להוציא לר"ה או לרה"י דהרי קלט ממקום פטור וכן אם נעץ קנה בראש העמוד ועי"ז נעשה גבוה למעלה מעשרה הוי נמי מקום פטור ומותר ליקח מר"ה ומרה"י ולהניח עליו:

(עה) ממיא משחינן - ר"ל שאין מודדין העשרה טפחים מקרקעית הים אלא משפת המים ולמעלה:

(עו) הוי כרמלית - ואסור לטלטלן שם ד' אמות וכן להוציאן משם לרה"י ולר"ה:

(עז) למעלה מיו"ד וכו' - ר"ל שאם רוצה לטלטל המים שנטל מעל פני המים ולהוליכו ד"א באויר למעלה מיו"ד מותר דהרי הוא מוליך במקום פטור:

(עח) העומד בכרמלית - דאלו היה עומד בר"ה היה נחשב מקום פטור כשאין בו ד' על ד' וכלקמיה בסי"ט:

(עט) אפילו עמוק מאה אמה - ר"ל וגם רחב פחות מד' על ד' והטעם משום דהוא בטל לגבי הכרמלית שהוא עומד בו וכדלקמיה בהג"ה בדעה הראשונה והא דקי"ל דגדר כרמלית שלא יהא פחות מד' על ד' ע"כ איירי לדעת הג"ה זו היכא דהעמוד עומד בר"ה דאלו היה עומד בכרמלית אפילו הוא פחות מד' על ד' ג"כ שם כרמלית עליה דמצא מין את מינו ובטל לגביה:

(פ) אלא א"כ הוא רחב ד' על ד' - דאז הוי רה"י:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש