שולחן ערוך אורח חיים שכו ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יש אומרים שצריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר נטילה אם לא ינגבם תחלה יפה:

מפרשים

 

מגן אברהם

(ו) אצל האש:    אבל במקום שאין היס"ב שרי כמ"ש סימן שי"ח סי"ד ול"נ דס"ל להרא"ש דאסור משום רחיצ' דחמין שהוחמו בשבת אפי' לרחוץ בהם ידיו אסור וכ"ה בגמרא דף קל"ד ע"ב וכ"מ ברא"ש שכתב מפני שמפשיר המים וכ"מ ממ"ש ס"ו וכ"כ הסמ"ק וסה"ת בהדי' וכ"נ מידי דהוי בי"ט שמותר להחם מים לשתו' ואפ"ה אסור לרחוץ בהן כמ"ש סימן תקי"א:
 

באר היטב

(ג) האש:    אפילו במקום שאין היס"ב אסור עיין מ"א.
 

ביאור הלכה

(*) י"א שצריך ליזהר וכו':    עיין במגן אברהם דדעתו דאפילו להחזיק ידיו במקום שלא יוכלו המים להתחמם כ"כ עד שיהיה היד סולדת בהן ג"כ אסור לדעה זו דאלו במקום שהיד סולדת בהן אף לדעה ראשונה אסור. והנה בגמרא איתא דסכה ידה שמן ומחממתה כנגד המדורה והטעם דבשמן אין שייך גזירת רחיצה ומ"מ ע"כ איירי שאין מקרבת ידה כ"כ עד שיוכל להתחמם היטב השמן כדי שיעור שהיס"ב וכ"ז ניחא לפירוש המגן אברהם אבל לפירוש האחרון שבב"י שטעם הרא"ש מפני עצם חמום המים א"כ הרא"ש סותר קצת ד"ע במה שהביא אח"כ דברי רשב"ג והי"ל לפרושי עכ"פ דרשב"ג לא מיירי באופן זה:.

(*) אצל האש:    ואצל כותל התנור אם הוא חם מאד ג"כ נראה שיש ליזהר:.
 

כף החיים

כג) סעי׳ ה. י"א שצריך ליזהר שלא לחמם ידיו וכו', זהו סברת הרא״ש, וכתב עליו ב"י דאע״ג דלהפשיר מים לצורך שתייה מותר (כמ״ש סי׳ שי״ח סעי׳ י"ד) שאני הכא שדומה כרוחץ במים חמין ויבא להחם חמין לרחוץ גופו. א״נ דלא מיתסר אלא במתחמם כנגד האור במקום שהיס״ב וכן העמידוה בירוש׳ פ׳ כירה עכ"ל, ולכן כתב בש"ע סברה זו בשם י״א משום שלדעת הרא״ש י״ל דאפי׳ להפשיר מים שעל ידיו אסור וממשמעות דברי הרמב״ם משמע דשרי כמ״ש לעיל או׳ כ״א, וע"כ כתב זה בש״ע בלשון י"א מפני שאפשר לומר דמיירי בלהפשיר דהיינו במקום שאין היס״ב ולהרמב"ם שרי ולהרא׳׳ש אסור. וכ"כ המ"א סק״ו להוכיח לדעת הרא"ש דאפי׳ לחמם ידיו במקום שאין היס״ב אסור יעו״ש, וכתב הר״ז או׳ ד׳ דכן יש להחמיר. וכ״פ ח"א כלל ע׳ או׳ ג׳:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש