שולחן ערוך אורח חיים שו ט

אסור לומר לאינו יהודי שילך חוץ לתחום בשבת אחר קרובי המת שיבואו להספידו אבל חולה דתקיף ליה עלמא ואמר שישלחו בעד קרוביו ודאי שרי:

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(יז) אסור לומר: ודוקא לומר לעשות אחר השבת מותר כמ"ש ס"ג אבל לעשות בשבת אפי' א"ל מע"ש לעשות בשבת אסור אפי' לצורך כלה או מת (ר"ן) ועיין סי' שכ"ה סט"ו:

(יח) ודאי שרי: אפי' להשכיר כדי שלא תטרף דעתו עליו כמ"ש בחושן משפט סוף סי' רנ"ד [הג"מ פ"ב והג"א פ"ט דב"ב]:

באר היטב

עריכה

(י) אסור: אפי' אמר לו מע"ש לעשות בשבת אסור ודוקא לומר לעשות אחר השבת מותר כמ"ש בסעיף ג'.

(יא) שרי: אפי' להשכיר עיין חושן משפט סוף סי' רנ"ד.

משנה ברורה

עריכה

(מ) אסור לומר וכו' - דדוקא לומר לו לעשות אחר השבת מותר משום דהוי צרכי מצוה וכמש"כ בס"ג אבל לא שיעשה או ילך בשבת וכן אפילו א"ל מע"ש לעשות בשבת אסור אף שהוא לצורך כלה או מת [מ"א בשם הר"ן]:

(מא) ודאי שרי - אפילו לשכור א"י רץ שירוץ כמה פרסאות בשבת להביא קרוביו במו"ש ג"כ שרי כדי שלא תטרף דעתו עליו:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}